נאש דידן

יומנו של סיניור דמירל

המעבר לבשקלה

לעיר הגיעה שמועה שסימקו כבש את בשקלה והחליף את אנשי בניין הממשל באנשיו שלו. סולימאן סברי ביי, מפקת הגבולות בואן שניהל את ענייני המדינה, התקשר טלפונית לסימקו ואמר לו "אחי, גם אני כורדי, למרות שאף אחד לא יודע זאת. שיח סעיד מגיע מאיזור צפון מזרח טורקיה, אני עסוק ברדיפה אחריו, אני מציע שלא תעשה שום דבר הרסני כעת. אם תמתין לי, אני אבוא!". סימקו לקח את אנשיו ועזב לאיראן.

לאחר שהתגברו על שיח סעיד, שלח סימקו אל סברי ביי שני סוסים משובחים כאות תודה על השיחה המקדימה שעשה עימו ועל העובדה שנמנע מלהילחם בו. כשביררו מאנקרה מדוע נתן סברי ביי לסימקו ללכת, ענה זה כי כל עד היה שיח סעיד פעיל הוא הפנה את כל המאמצים להתגבר עליו ולאחר מכן התכוון לפנות כנגד סימקו ולנקות אותו מהאיזור, אך זה עזב לפני שהספיק לעשות כן.

לאחר מכן נכנסו הטורקים דרך קארס לאיראן, לאגף את הכורדים משם, בשם האיראנים. הכח הנכנס הפתיע את כוחותיו של סימקו שפוזרו בתוך מספר ימים לכל עבר1. סימקו נמלט והגיע לטורקיה לבקש מקלט מדיני, אך הציב לטורקים תנאי – שכניסתו תהיה בליווי כוחות מזוינים שאיתם יוכל לחבור לשבטים מקומיים ולחיות בטורקיה ללא פגע. הטורקים קיבלנו את תנאיו והוא נכנס והתארח בכפר דר, בסמוך לבשקלה. הטורקים קיבלו אותו כאורח, ודאגו לשלומו, למזונו ולתנאי לינה.

פלוגה של חיילים טורקים הוצבו לשמור על כוחותיו של סימקו, ואלו לאחר שבוע, בשעות הבוקר המוקדמות, פתחו בירי לעבר המאהל של הכורדים. סימקו הורה לאנשיו לא להשיב אש. הוא לא היה מעוניין לסגור את הגולל על יחסיו עם הטורקים, ולכן אסף את אנשיו ונסוג לכיוון עיראק. גם תוך כדי נסיגתם הם ספגו אבדות מאש הטורקים, אחת מהם היתה אחת מנשותיו של סימקו.

בתוך מנוסתם, השאירו הכורדים את אוהליהם ובהם שקי כסף וזהב. חלק מהשקים, שהיו מאה במספר  עם אלף ראשאד2 בכל אחד מהם, נפלו בידי החיילים הטורקים, השאר הוחרמו והובאו לבשקלה ומשם נשלחו לואן.

אחי שימון אמר שהכפריים מסביב לבשקלה נעשו עשירים – "הרבה זהב נפל בידיים של הכפריים, עוד יש אנשים שמוצאים זהב זרוק בין העשבים". הוא ידע קצת חייטות, והחליט ללמוד בואן את המקצוע ולפתוח עסק בבשקלה, "אולי שם אמצא כלה" אמר, "התאספו שם הרבה משפחות יהודיות, יש להם גם חכם". הוא למד כמה ימים את המקצוע, גזירה וחייטות ועזב לבשקלה. הסתבר שלא היה שם חייט, והיה בידו בתוך כמה חודשים לאסוף כסף ולהזמין אותנו לשם. במסר ששלח אלינו, כתב – "פה לפחות יש יהדות, יש חכם ששוחט, מעתה נוכל לאכול גם בשר!".

One comment

  1. מרדכי זקן

    אני מצוי רק בראשית הספר, אבל זהו ספר מרתק ומעניין וגדוש פרטים אודות יחסי היהודים והמוסלמים בכורדיסתאן.
    ספר חובה לכל מי שמתעניין בתולדות היהודים ושכנים המוסלמים והנוצרים במזרח התיכון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *