אלו תשובות לשאלות נפוצות שנשאלות כשעולה, בשיחות שונות, נושא העדה ומקורותיה. התשובות ניתנות כאן למיטב ידיעתי, ועדיין אנו מנסים ללמוד ולהבין יותר כל יום, לכן הקמתי את האתר.
מיכאל
שאלה: מה זה בכלל נאש דידן?
תשובה: נאש דידן הוא השם שבו קוראים לעצמם יהודים מן האזור שסביב העיר אורמיה באירן ועד ואן בטורקיה, איזור הגבולות איראן, טורקיה ואזרבייג'ן. הקהילה, שניתן לאמר שהיא עדה קטנה, הוקמה לפי המסורת לאחר גלות בבל, עלתה ברובה לארץ ישראל במאה העשרים ושפת הדיבור שלה היא ארמית חדשה.
עוד אפשר לקרוא בלחיצה על "העדה" בתפריט העליון באתר.
שאלה: האם הערים שגרו בהם נאש דידן נימצאים באזארביגן?
תשובה: הערים רובן נמצאות בחבל ארץ הנקרא אזרבייז'אן הפרסית, שנמצאת בצפון כורדיסטן האירנית, באיראן. יחד עם זאת יש כפרים גם מזרחה מזה בטורקיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקימו יוצאי אורמיה, סלמס וכו' קהילות נוספות באזרבייז'אן המדינה, באקו, אלמא-אטה ובמקומות נוספים – אלו לא קהילות ישנות אלא מהעת האחרונה.
שאלה: מאילו כפרים בדיוק הגיע הנאש דידן? יש רשימה איפשהו?
תשובה: אין רשימה. האיזור הגיאוגרפי שממנו הגיעו הנאש דידן הוא בין ימת אורמיה וימת ואן בטורקיה, הערים הגדולות והעיקריות, במקור, היו אורמיה, סלמס, בשקלה (בשחלן) וגאבאר. סלמס של ימינו הוקמה על חורבות דילמן, שהיתה מעט מזרחה מסלמס הקדומה. גאבאר בטורקיה נקראת היום יוקסקובה.
היו קהילות נוספות כמו בנרדה או בסבלח אולם אינני יודע אם מקורם של אלו ביהודי אורמיה או אם אלו קהילות ישנות יותר.
שאלה: הנאש דידן דיברו ארמית ביום יום? אילו שפות אם כך דיברו?
תשובה: אנשי הקהילה חיו בחברת עמים ממוצאים אתניים שונים ולכן דיברו שפות שונות. שפת היום יום, בשל הרוב האזרי, היתה טורקית אזרית. סוחרים שנסעו לרחוק ידעו לדבר רוסית, אחרים ידעו לדבר פרסית (בעיקר במאה האחרונה, בשל הוראת השלטונות). הארמית "לישן דידן" שימשה את היהודים בינם ובין עצמם.
שאלה: אני דובר את השפה הארמית. אבל נראה לי שהשפה שלנו מעט שונה, איך זה יכול להיות?
תשובה: השפה הארמית הישנה, הדומה יותר לארמית התלמודית, היתה נהוגה בכל האיזור הרחב לפני אלפי שנה ואצל היהודים עוד מתקופת המקרא. הכפרים אז היו מרוחקים אחד מהשני והתחבורה לא היתה מהירה וכך, עם השנים, התפתח ניב מעט שונה בכל איזור ואיזור, כך גם הניב של סננדאג' שונה מעט מזה באורמיה או בסלמס או בבשחלן. באורמיה יש השפעה פרסית על השפה ובבשחלן ההשפעה יותר טורקית, בסאקז, לשם ההשוואה, ההשפעה הזרה מועטה ביותר. אני לא חושב שניב כזה או אחר הוא "האמיתי", אבל אני בטוח שהמקור של הניבים אם חוזרים אחורה בזמן היא אותה שפה. יש עוד עמים שמדברים בשפה הזו, למשל האשורים. אין קשר בין הקהילה האשורית ליהודית מלבד השפה, וגם הניב שלהם שונה עד שרובו לא מובן בקלות לנאש דידן בשיחה רגילה.
על הארמית ניתן לקרוא בלחיצה על "השפה" בתפריט העליון.
שאלה: אם יש עדיין יהודים דוברי ארמית באורמי, בבשחלן, בסלמס, או בואן, או בנקדה וכיוצ"ב
תשובה: באורמי נותרו שתי משפחות שאני מכיר, סלמס של היום היא לא אותה עיר של פעם ואין בה יהודים, בבשחלן אין יהודים ולא שרד שום זכר לקהילה. בואן אני לא חושב שנותרו מהנאש דידן, פגשתי כמה משפחות שגרו בואן בזמן האחרון אך הם 'ספניולים' דהיינו ממגורשי ספרד. בנק'דה וכפרים אחרים אינני יודע.
שאלה: אז למה חלק מהיהודים קוראים לעצמם "כורדים" או "פרסים" או "טורקים"?
תשובה: יש מספר סיבות לכך. הראשונה היא שהקהילה התפזרה ברובה לפני עשרות שנים מהערים המקוריות ולא היה גוף מאחד של שימור המורשת והמידע. מאחר והקהילה קטנה, לפעמים גם נוח לאמר שהמוצא הוא אחר מאשר לטרוח ולהסביר את מה שנאמר כאן. יותר מזה, רבים מהנאש דידן עברו והשתקעו בטורקיה, בפרס, בעיראק, בטיפליס, אלמאטה וכד' כך שהם רואים עצמם חלק מהקהילות המקומיות וחלקם גם שכח את שורשיו.
אני נאשדידני אם מישהו שואל אותי מה העדה שלי מה אני אמור לענות?כורדי,פרסי,טורקי…
התשובה, לצערי, לא כל כך פשוטה.
אני לא יודע אם הנאש-דידן (כפי שקוראים לעצמם בארץ) הם בגדר עדה. אני כן חושב שהתשובה לשאלה "מה העדה שלך" בכל זאת צריכה להיות "נאש דידן", בגלל כמה סיבות.
ראשית, כדאי אולי להגדיר את המושג "עדה". השאלתי ממקורות אחרים כמה הגדרות והגעתי לתוצאה הבאה: עדה היא קבוצת אנשים שחבריה מזוהים יחדיו באמצעות מורשת משותפת, ושאחרים מתייחסים אליה כקבוצה נפרדת. מאפייניה הייחודיים של עדה יכולים להיות תרבותיים, שפה, דת, מסורת (התנהגות) או מאפיינים אתנים-גנטיים.
כשאני בודק אלטרנטיבה להגדרת הנאש דידן, אין תשובה ברורה וחד משמעית, שתופסת לגבי כולם. פרסים – לא, מאחר וחלק גדול מהנאש דידן לא היה ולא קשור לתרבות או לשטח הגאוגרפי של פרס / איראן (למשל, יוצאי בשחלן, גאבאר או ואן) וגם אינם דוברים פרסית בצורה שוטפת. אותו דבר ניתן לאמר לגבי "טורקים", "רוסים", או כיוצ"ב. אפשר לציין שיוצאי אורמיה שעלו בשנים מאוחרות לארץ (בסביבות שנות ה – 40 של המאה הקודמת) הציגו מאפיינים פרסים בולטים יותר מאשר אחרים, אולם את זה ניתן ליחס לתקופה האחרונה ולא ניתן להשליך מזה על העדה. עולי שנות ה – 20, למשל, ערבבו פחות פרסית בלישן-דידן וגם הכירו פחות את יהדות פרס הכללית ומנהגיהם.
אם כן, המאפיינים של הנאש דידן שמחברים אותנו יחדיו הם גאוגרפיים – איזור אורמיה עד ימת ואן שבו התיישבו אנשינו לפני מאות שנים, שפה – הארמית המזרחית החדשה – לישן דידן, מסורת (בהתנהגות) פחות או יותר דומה אצל כולם וכמובן – הדת היהודית.
השאלה העיקרית שנשאלת בהקשר הזה היא האם הנאש דידן הם יהודים כורדים, או חלק מיהדות כורדיסטאן – ובכן, התשובה לשאלה הזו די מורכבת, אומר בקצרה שמלבד לשפה שהיא דומה (אך לא זהה) בין הנאש דידן וחלק מיהודי כורדיסטאן וקירבה גיאוגרפית כלשהי, שאר המאפיינים דומים אך לא זהים, לרבות פרטים במסורת, במנהגים ובעיסוק.
אם כן, אני עונה לשאלה "מה העדה שלך" בתשובה חד משמעית – נאש דידן. לפעמים זה מסובך, לפעמים זה לא נח ודורש הסברים, ולפעמים קל יותר למשפחתי לאמר "טורקים", מאחר וחיו בטורקיה את מרבית חייהם עד שעלו – אולם נכון יותר יהיה לאמר בפשטות "נאש דידן" בתקווה שהקבוצה הקטנה שלנו תהיה מספיק מוכרת בעתיד ועל מנת להיות קרובים יותר לאמת הפשוטה.
נאשדידנים נחשבים כמזרחים או ספרדים?
שלום! היכן אפשר ללמוד ארמית מדוברת? האם יש קורסים?