יומנו של סיניור דמירל

סיניור דמירל – יומנו של יהודי מסלמאס

הקדמה

כל אשר אני כותב ביומני זה הינו אמת לאמיתה, אירועים שעברתי ומאורעות שהתרחשו בעברי ועליהם אני מעיד. מפאת גילי, יכול אני לכתוב על חלק קטן בלבד מחוויותיי, ואם גילי היה מתאים, הייתי ממשיך וכותב כמעט את כולן. את מה שהספקתי לכתוב כאן, כתבתי בעידודה של רעייתי לה אני מודה. בחיי אשתי תמכה ועזרה לי במידה שלא אוכל לתאר במילים.

מילה מהעורך

לפני כ – 15 שנה, בשנת 2005, הגעתי במסגרת חקר שורשי המשפחה והעדה לבית של דוד דמירל, בן דודו של סבי. לאחר תקופה בה שוחחנו והוא שוכנע שאני "רציני", הביא דוד מהקומה העליונה מחברת ישנה וכתובה בכתב צפוף בטורקית וארמית. במחברת זו סיפר אבא שלו, סיניור, את תולדות קהילת סלמס וקורותיו שלו מהחיים בעיר העתיקה בשכונה היהודית של סלמאס ליד אגם אורמיה דרך הנדודים לואן, בשקלה, איסטנבול. היומן המרתק שוזר נתונים על חיי היהודים עם שכניהם השונים תוך כדי מלחמות השליטה באיזור ומכיל אירועים היסטוריים ואירועים בחיי הקהילה שלא נכתבו בשום מקום עד כה. במשך 3 שנים הגעתי לביתו של דוד, היינו יושבים, מדברים, שותים, אוכלים ממאכליה של חוה אשתו (ממשפחה שורשית מאורמיה) ומתרגמים את הספר לעברית. נרקמה ביננו ידידות אמיצה והמפגש השבועי שלנו היה זמן אליו ציפינו לו בכליון עיניים כל שבוע. תכננו להוסיף ליומן את הסיום – העליה לארץ, אולם לצערי לא הספקנו לעשות זאת. אני רוצה להקדיש את התרגום והעריכה הזו לדוד דמירל ז"ל, בנו של סיניור, חבר אמת.

מיכאל דמירל