זהו מאמרו של ד"ר אברהם יעקב בראוור שפורסם בעיתון הארץ ב – 30/11/1945. אברהם היה רב, גאוגרף והסטוריון ישראלי יליד גליציה, 1884, שעסק בחקר הגאוגרפיה וההסטוריה של ארץ ישראל וארצות המזרח התיכון. הוא כתב באופן קבוע לעיתון הארץ ולעיתונים אחרים, בעיקר הצופה. המאמר שופך אור על הנעשה בחבל הארץ הזה …
חרות, יום שישי, מרץ 30, 1951; עמוד 1 איסטנבול (סע"א) — לפני כשבוע ימים הגיעה הגה בדרכה לארץ ישראל קבוצת יהודים קורדיים מפרס, שנתעכבה במורח טורקיה למעלה מחודש ימים עקב חסימת הדרבים ע"י שלגים כבדים. מן העיר י ואן שבקצה המזרחי של טורקיה עומדים לצאת בדרך זו עם השינוי הראשון במזג האויר מאה מיהודי המקום, המהווים את הקהילה …
מכתבו של ישראל בכו"ר שבת"י הכהן לעיתון המגיד החדש, כפי שפורסם בעיתון. מכתב מרתק אשר מספר על החיים באורמיה, מצבם של היהודים מול השלטונות ויחסית ליהודי אורפה. על השכנים ויחסם אל הקהילה ועל המסורת היהודית בעיר. המגיד, יום שלישי, 8 בנובמבר, 1892 – עמוד 6. אורמיה לכבוד יכו' עורך "המגיד …
סיפורו של באבא יוסף, העליה שלו מאורמיה לארץ במסע רגלי בן שלוש שנים דרך עיראק, בשנות העשרים של המאה הקודמת. פורסם על ידי דבורה דור בעיתון "על המשמר" ביום ו', 13 בסטפמבר – 1968 – עמוד 5.
על העיר אורמיה, הקהילה היהודית וסיפורו של שמעון יעקבי, צורף יליד העיר. פורסם בעיתון דבר – יום שלישי, 28 בנובמבר 1972 (עמודים 7, 11) בטור "ראיון של יום חול" של אהרון מגד. שמעון יעקבי הוא בן 73 היום. אדם גבח־קומה, זקוף, בעל הדרת פנים חמורות ושקטות. הוא נולד בעיר אורמיה — עכשיו …
סיפור עלייתם של יהודי קורקורקה. הם טוענים שאבותיהם התיישבו במקום עוד לפני גלות בבל, וששפתם היא הארמית הקדומה של יהודי ארץ ישראל…
יצחק כרמלי הוא עיתונאי וחוקר תפוצות ישראל. יצחק מבקר ומתעד מזה שנים בקהילות יהודיות נידחות ברחבי העולם ומביא סיפורים מדהימים. לפני כמה שנים ערך יצחק מסע אל הכפרים במזרח טורקיה, באיזור ואן ובשקלה, משולש הגבולות – טורקיה, איראן, עירק בלב כורדיסטן הטורקית. המסע תועד בדיסק בשם "המסע להרי אררט" בו …
לפני הקמת האתר הנוכחי, היה עמוד שהקים אליאב אלוני. בעמוד זה היה ספר אורחים שאותו העברתי לאתר הנוכחי. לפני, יחד עם זאת, היה ספר אורחים חיצוני שלא ניתן להעביר והוא במאמר זה.
ידיעות, כתבות, מאמרים ומידע אודות קהילת יהדות בשקלה של הנאש-דידן
בראשית פרק א לפני הרבה שנים פגשתי את הרב ישורון ושוחחנו אודות העדה. קיבלתי באותו מעמד את ספר התנ"ך בתרגומו ללישן דידן, ספר שתורגם לבקשת משפחת חכשורי. הספקתי, באישור כמובן, להעלות את פרק א' לפני שאיבדתי, לצערי, את הספר. א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. בוְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, …
ידיעות מפי המורה מטהרן – מר נסים לוי
פורסם בעיתון "המליץ", מרץ 1903 – פיטרסבורג
על קהילות יוצאי כורדיסטן האיראנית ואזרבייג'ן הפרסית בירושלים. מאת יוסף בן רחמים, עת-מול גליון 208 בהוצאת יד בן צבי.
תושבי המושב אחיטוב החליטו לשמור על שפת אבותיהם – אלא שזו, רחמנא ליצלן, היא ארמית. וכך אפשר לשמוע במושב רכילות ובדיחות נועזות בשפה העתיקה. במושב מסבירים: "זו היידיש שלנו"
הכתבה התפרסמה בעיתון לקהילה היהודית בארה"ב ונכתבה על ידי ליאן, שעזרה ותרמה עוד בימי האתר הישן שהוקם על ידי אליאב לפני יותר מעשור.
