זוהי כתבה מעיתון הצופה אודות סיפור החילוץ והעליה של בני קהילה נידחת ליד האקירי בדרום מזרח טורקיה. פורסם ב – 1953.
ביום רביעי עמדו להפליג מאיסטנבול לישראל 11 בני קהילה נידחת בדרום מזרח טורקיה שעצם קיומם לא היה ידוע עד שכל 26 חבריה הגיעו בראשית חודש זה לאיסטנבול, רכובים על חמורים ותחת משמר משטרה. 15 הנותרים שוכנו בבית כנסת עד להפלגתם בחודש הבא. מרבית הבוגרים עסקו באריגה אולם לדבריהם הם מוכנים לעשות בארץ כל עבודה שתוצע להם.
מוצא העולים מן הכפר הקורדי ליד גבול עיראק. באחרונה עשו 120 המשפחות המוסלמיות במקום מאמצים גדולים להעבירם על דתם ולפני שש שנים אף שרפו עד היסוד את בית הכנסת שהיה במקום. גם ליציאה לאיסטנבול התנגדו הקורדים בני קורקורקה ויהודי המקום התקבצו בגטו שלהם וקיימו שמידה מזוייינת 43 ימים ולילות עד שראש קהילתם הצליח להסתנן בין משמרות השכנים המוסלמיים ולהגיע לעיר הסמוכה האקארי. משסיפר את הנעשה לראש עירית האקארי, שלח זה משטרה להוציא את יהודי קורקורקה. ההובלה בוצעה על גבי חמורים ונמשכה זמן רב מכיוון שאין דרכים סלולות באותו. אזור. הררי נידח.
בתקופת ההכנות ליציאה חטפו הקורדים נער יהודי בן 14 מרדכי דקומנצ'י אולם זה הכריז לפניהם שיעדיף למות מלהתאסלם. בהגיע הקהילה למקום מבטחים פנה ראשה למשרדי המשטרה, הפנים והמשפטים של ממשלת טורקיה. ועם תום החקירה נשלחה קבוצת שוטרים גדולה לשחרר את הנער.
יהודי קורקורקה טוענים שאבותיהם התיישבו במקום עוד לפני גלות בבל, וששפתם היא הארמית הקדומה של יהודי ארץ ישראל. הם שומרים כשרות, שבת וחגי ישראל ונושאים שמות כגון אברהם ורחל. מאז חורבן בית הכסת שלהם התכנסו לתפילה בבתים פרטיים ובימים נוראים נהגו לשכור רב מקהילה יהודית מעבר לגבול העיראקי. לפני שנתיים מסרו שני ספרי תורה עתיקים ויקרי ערך לקבוצת יהודים עיראקיים שעברה את כפרם בדרכה לישראל. בצאתם תה השאירו יהודי קורקורקה שם כמעט את כל רכושם. אך את ספריהם הקדושים, מהם קדומים מאוד, הביאו אתם. לדבריהם יש בבית העלמין היהודי בקורקורקה מצבות בנות אלפיים שנה, אולם מרבית יהודי המקום התחתנו בתושבים המוסלמים ונטמעו בהם.
פורסם בעיתון הצופה, 13/02/1953 עמוד 2