השפה שלנו – קטעי קול ווידאו
במסגרת מיזם „לשון הבית – תיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם”, שהוקלט בחסות האקדמיה ללשון העברית, תועד יצחק דהפור כשהוא מספר בלישן־דידן, בניב יהודי סלמאס, על בריאות ורפואה עממית.
השיחה התקיימה בשנת 2020, בהשתתפות שרה רוזנבלט, והתיעוד נעשה בידי יעל ברוך. הסרטון, שכותרתו „רפואה טבעית”, מוקדש לזכר אליהו בן רחל ואברהם דהפור, זיכרונם לברכה.
בסרטון מספר יצחק דהפור על מנהגים עממיים, על תרופות סבתא ועל בני משפחתו ואנשים אחרים שהיו ידועים ביכולתם לטפל במחלות ובמצוקות רפואיות. סיפוריו מתארים את הידע והאמונות שהיו חלק מחיי הקהילה, כפי שעברו מדור לדור.
הסרטון מובא כאן לצד תרגום לעברית מאת מר גבריאל באגר, עורך מילון לישן־דידן באתר נאש דידן. התרגום נערך בסגנון הקרוב לתיאור המקורי, תוך שמירה על רצף הסיפורים ועל הפרטים שמסר הדובר.
הסרטון: רפואה טבעית
מקור ההקלטה: „רפואה טבעית” – מיזם לשון הבית.
תרגום דבריו של יצחק דהפור
המסת עופרת נגד עין הרע
יצחק דהפור מספר על המנהג של המסת עופרת כדי לגרש עין הרע. לדבריו, לא כל אחד ידע לעשות את המלאכה הזאת, משום שמלבד המסת העופרת היה צורך גם ללחוש לחישות ותפילות מיוחדות.
באופן כללי, את כל תרופות הסבתא היו הנשים מכינות.
הסב שטיפל בילד שהתקשה לנשום
דהפור ממשיך ומספר שסבו היה בקי בתחומים רבים, ובשל כך היה מוערך בקרב האנשים.
יום אחד באה אל הסב אישה והתלוננה שבנה אינו מרגיש טוב. הילד הרגיש חנק, כאילו אין לו אוויר, וכל התרופות שקיבל מהרופאים לא עזרו.
הסב אמר לה: „אל תדאגי, אני אטפל בו והוא יהיה בסדר”.
הוא הלך לביתה של האישה, הניח את ידיו על הילד, פקח את עיניו ולחץ עליו בשני צדי הגרון. הילד התחיל לנשום.
תרופות סבתא והטיפול בפרונקל
בהמשך מספר דהפור שגם אמה של אשתו הייתה בקיאה במלאכות שונות, וביניהן רקיחת תרופות סבתא מסוגים שונים.
באותם ימים, באזורים הכפריים, הנשים היו הדמויות הדומיננטיות בתחומים האלה.
אחת מתרופות הסבתא הייתה מיועדת למי שסבל מפרונקל או ממורסה. היו לוקחים קמח, מערבבים אותו במים ומכינים בצק. את הבצק היו לשים עם שמן, ואז מניחים אותו על הפרונקל.
לפי דבריו, הבצק היה מושך את המוגלה, הפרונקל היה מתפקע והפצע היה מתייבש.
הסבתא, הרופא מגרמניה ומרי המרפאה
דהפור מספר שסבתו לא הרגישה טוב. גבה נתפס והיא לא הייתה מסוגלת לזוז. לדבריו, עצמותיה נעשו „כמו צמר גפן”.
למשפחה היה כסף והיא יכלה להרשות לעצמה להזמין רופא מגרמניה. הרופא הגיע, בדק את הסבתא ואמר: „מצטער, אין מה לעשות. כך היא תישאר כל ימי חייה”.
האנשים שהיו במקום שאלו את עצמם מה יהיה.
אז אמר אחד הנוכחים שיש בסביבה, באיזה מקום, אישה ממוצא ספרדי ששמה מרי, והיא מומחית למקרים כאלה.
הביאו את מרי אל הבית. היא אמרה להם: „תוך שלושה שבועות אבריא אותה”.
בני המשפחה לא כל כך האמינו לה ואף חשדו שהיא שרלטנית. אבל לא הייתה להם ברירה, והם הסכימו לאפשר לה לטפל בחולה.
פרשו שטיח על הרצפה והשכיבו עליו את הסבתא. מרי התחילה לעסות את גופה, ואכן, לפי סיפורו של דהפור, האישה החלימה.
בת הדודה שסבלה מדיכאון לאחר לידה
בסיפור נוסף מספר דהפור על קרובת משפחה שהוא מכנה בלישן־דידן „חַלְתִּי”. הוא מתייחס אליה תחילה כדודה מצד אמו, ובהמשך מוסיף שמדובר באחות אביו.1
בתה של אותה דודה לקתה בדיכאון לאחר לידה. למשפחה היה כסף והיא יכלה להרשות לעצמה להביא רופאים שונים ולקנות תרופות, אך שום דבר לא עזר.
היה ידוע באזור אדם לא־יהודי שידע לגרש שדים מגופו של אדם. המשפחה פנתה אליו, ולפי דברי דהפור, אותו אדם הצליח להחזיר את בת המשפחה לשפיותה.
הערת שוליים
1 בתרגום נמסר כי המילה בלישן־דידן היא „חַלְתִּי”, שמשמעותה דודה מצד האם. עם זאת, הדובר מתאר את קרובת המשפחה תחילה כדודה מצד אמו ובהמשך כאחות אביו. הסתירה נשמרת כאן כפי שהיא עולה מהתרגום, ללא הכרעה באשר לקשר המשפחתי המדויק.
על ההקלטה ועל חשיבותה
הסיפורים שמביא יצחק דהפור מתעדים מסורות עממיות, דרכי טיפול וזיכרונות מחיי המשפחה והקהילה. בין היתר, הם משמרים את מנהג המסת העופרת נגד עין הרע, את השימוש בתרופות סבתא, את מקומן של הנשים בתחום הריפוי ואת האמונה ביכולתם של מרפאים עממיים לסייע במקרים שבהם הרפואה לא הועילה.
ההקלטה חשובה גם מבחינה לשונית. הדברים נאמרים בלישן־דידן, בניב יהודי סלמאס, ומשמרים את השפה כפי שדוברה בפי בני הקהילה. לצד הסרטון המקורי, התרגום לעברית מאפשר גם למי שאינם דוברים את השפה להכיר את תוכן העדות ואת העולם התרבותי העולה ממנה.
מקור הסרטון: מיזם „לשון הבית – תיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם”, בחסות האקדמיה ללשון העברית.
דובר: יצחק דהפור.
משתתפת בשיחה: שרה רוזנבלט.
תיעוד: יעל ברוך, 2020.
תרגום לעברית: גבריאל באגר, עורך מילון לישן־דידן באתר נאש דידן.
הסיפורים מתעדים אמונות ומנהגים היסטוריים; הם אינם המלצה לטיפול רפואי.