ספר האורחים

ספר האורחים

ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.

3,613 Comments

  1. אברהם

    למר חביב שם-טוב שלום. אנחנו ממשפחתו של יששכר ידידיה ז"ל, רציתי לדעת האם כבודו ממשפחתה של דודה בייס? גוזל אמא של יששכר וסבא שלי אחים. מצד אבי אנחנו גם משפחת שם-טוב שבאה מטיפליס לאורמיה. האם כבודו יודע מאיפה המקור של משפחת שם-טוב אצל הנאש דידן?

  2. לוי זהבי

    שלום מר גבריאל.
    אכן, קָּהָּאטְ = נדיר. מוּקָּהָאט = זהירות.
    נכון שזאת מילה שמקורה בפרסית אבל הייתה שגורה כחלק אינטגראלי בשפה המדוברת בנאר'אדה.
    אני גם מכיר את המושג האירוני כמו:נושֶב קָהָאט וָואדֶללָה. כלומר, הוא מנסה להעלות את ערכו.
    בבראכה לוי.

  3. אהובה מזרחי

    אסתר שלום!
    הפעם אנקד את המילים ויהיה קל לקרוא במדויק: תָרוֹסֱה=לתקן, לסדר
    תְרוֹסַה=נכון/אמת
    אלהא גלך
    אהובה

  4. שם

    אבקש מנכבדי העדה לברר את פירוש המילה : קאזייה= KAZYE
    אתן דוגמא למשפט שלם ;
    אנא רובה קאזייה גרושן.
    האם פירוש המילה סבל, או צרות?
    בתודה מראש,

    ראובן שרוואלוך פלו
    RUBEN SHERVALOH PELU

  5. שם

    בימי הצנע בארץ כשלא היה סוכר לבן היה רק חום הינו אומרים – שָׁכָּר כְוָּארָא קָּהָּאטְ כְדִיר , וכך היה גם לגבי שאר המוצרים הבסיסיים ,ולכן משמעות המלה בלישנן – נָדִיר או אין בנמצא ,יכול להיות שבפרסית יש משמעות אחרת או שיש הבדל בין – קָּהָּאטְ – לבין מוּקָּהָאט
    קָּהָּאטְ ב- (ט)
    גבריאל

  6. שם

    שלום לבָּכְתָּאוָּרְ אפנדי
    קָּאהָּתְּ כְדוּר – תמעיט בהמצאותך או אל תראה את עצמך הרבה בקצור שמור על עצמך ( כמו אֵינוֹךְ אְלְ נוֹשׁוֹךְ הָוְּיָא) המלה -קָּאהָּתְּ= נדיר
    סְּמְּבֶּלֶּה = שפם אין בעברית שפמים
    גבריאל

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לגבריאל הנכבד,
    שלום רב.
    האם פירוש המילים הללו הוא נכון ?
    מקוהות חדור=MIKOHOT KHDUR-תיזהר, או תשים לב ?
    ו- סמבלה= SEMBELE- שפם/או שפמים?
    אשמח מאוד לתשובתך!
    חנוכה לבית משפחת באחטאוואר ראשי

  8. אסתר

    לאהובה מזרחי לתאריך 23.6 תודות על אוצר מילים נרחב , נדמה לי שתרוסה
    זה גם — נכון/אמת אם
    זה הופיע כבר. אז סיליחי לי

  9. שם

    haviv and david shalmye.סבא ואבא סיפרו לי שהיה באורמיא מעין חדר שבו לימד תורה וקריאה החכם מולם ישי.זה לא היה ממוסד וכל אחד בא מתי שרצה כי רוב הזמן רדפו אותם הגוים..alha galchun.pinhas

  10. haviv shem tov

    hi david i know that it was a jewish cemetery in urmia u ask if it still exists this i do not know by the way your granpa had on more sister the name was tabaruk well come back .haviv

  11. שם

    שלום לכל החברים
    החלטתי לרשום במלון את התרגום למלה קְּרָּארְ' = חוף מִבְטָחִים / בְהַשְׁאָלָה מְקוֹם מִבְּטָח / צַד בָּטוּח

    אנא חוות דעתכם לגבי המלים הנוספות שהעלתי בספר האורחים
    בברכה
    גבריאל

  12. שם

    מצטער שכחתי לנקד קודם לכן.
    אומרים, זֶילָאן: קְראגֶת יאמָה, קְראגֶת נֶהְרַה קְרָאגֶת מָאיֵה אַקְלֶת טוּרָה, רֶישֶת אָינַה….
    = ל, שפת הים, על שפת הנהר, על שפת המים, לרגלי הר, ליד מעיין…..
    לוי.

  13. לוי זהבי

    אומרים, זֶילָאן: קראגת יאמה, קראגת נהרה קראגת מאיה אקלת טורה, רישת אינה….
    = ל, שפת הים, על שפת הנהר, על שפת המים, לרגלי הר, ליד מעיין…..
    לדעתי צד בטוח, חוף מבטחים יכולים בהחלט להתאים למילה קּרָאג, בנוסף לצד, שהוא הפירוש הישיר . אומרים למשל: כזי מה איאנה אילה, מִנְדֶלֵה'לו אֶל דָגְדֵה נוֹשֶב זילֵה קּרָאג, בעברית זה משהו לא מחמיא כמו: הסית אותם האחד נגד השני והוא עצמו הלך לצד.
    לוי

  14. מישה

    חברים יקרים בני העדה !
    חאנצ'י האפסאלה אהוולכון…
    היום אני אברר לכם את המילה : חוף ים
    גם בניב אורמייה, וגם בניב של הטיפליסנ'ה
    בברכה !
    מישה באחטאוואר-ראשי

  15. רחל

    בוקר טוב,

    גבריאל, בקשר לתשובתך לאהובה – "הלכנו מחוץ לים" לא מסתדר לי עם…

    אני תמיד הבנתי לשים בצד או בפינה.
    אגב, ניסיתי למצוא פירוש למילה פינה במילון, אני מניחה שפיספסתי.

    מעניין הפירוש של חוף הים. אבל אם החברה אהובה מכירה "הלכנו לחוף הים". האם אפשרי שמדובר במילים שונות? כלומר: קראר=צד, ק"ראח=חוף, או שזה רק הבדל בהיגוי?

    תודה,
    רחל

  16. שם

    נ-ב
    כשאומרים " חוף מבטחים " מתכוונים למקום בטוח או צד בטוח בנוסף לחוף בטוח , האם בטוי זה יכול להיות תרגום למלה "קְּרָּארְ' , או זה קצת מוגזם ? אבקש חוות דעת לשלשת האפשרויות.
    גבריאל

  17. לוי זהבי

    שלום גבריאל.
    אכן כפי שאמרת קּרָאג = בצד או לצד, הים ולא לחוף. עד כמה שידוע לי אין לנו מילה ספציפית לחוף, בשפה שלנו.
    לוי.

  18. אהובה מזרחי

    צדוק שלום!
    דפדפתי אחורה בתכתובת הישנה יותר, ומצאתי שאלה של פנינה י.ובתוכה המילה "מָג'וּרֳלוּ". ענית לה שהפירוש הוא "גברים". אני כמעט בטוחה שהפירוש הוא: "איך הם?". גברים בלישנן זה "גוּרֳה". אשמח לשמוע עוד דעות.
    אהובה

  19. שם

    שלום אהובה
    בכל זאת אפשר גם להבין גם " הלכנו מחוץ לים " פשוט לא מסתדר לי עם המשפט " דְרִילֶה גְ-קְּרָּארְ'" או " מְתּוּוְּלֶה גְ-קְּרָּארְ'" אבקש עוד חוות דעת
    גבריאל

  20. שם

    שלום צדקי
    גבר שנוהג להתבשם ובדרך כלל מתנהג כמו אשה (הומו) קוראים לו במלות הגנאי " שְׁרְמָא הָוָּאנָא " אבל אלו הן מלות גנאי
    התרגום הנכון להומו = זה " לּוֹטִּי " המקור ערבית ,בגלל שהוא אוהב להתבשם כתוצאה מסטיתו
    ולכן כך גם נקרא בושם לָּאוָּאנְּטָּא,
    לָּאוָּאנְּטָאצִ'י אוהב להתבשם
    גבריאל

  21. שם

    שלום בתי
    סליחה טעות שלי הכוונה היתה צפרדע

    שלום צדקי ותודה על חוות דעתך – כְזְמָא = קרוב משפחה AKRABA בתורכית
    נראה לי שהמלה "קְּרְּמָּא " כמו שגם אני הבנתי שֶׁבֶר כתוצאה מְקֵפֶל , וגם קֵפֶל בבד כזה שמגהצים אותו ונשאר מקופל והמקור הוא מערבית כפי שתארתי בכתבתי הקודמת , ואפשר ליחס את זה גם לבגד , אולי נקבל עוד חוות דעת וגם על המלים הנוספות
    עקום = פְּלִּימָּא
    גבריאל

  22. בתי כהן

    גבריאל שלום.
    משהו התבלבל, אני לא הזכרתי צב.
    בכל זאת אציין באקה זה צפרדע,
    וצב אומרים כיסל.
    שאלתי את גיסי שהוא אח של לוי זהבי הבכור ומדבר את השפה אלבוריה.
    אגב, לוי אנחנו כל הזמן מדברים עליך
    אם אחיך ואחותי, והם מרוצים מאד
    שאתה כותב באתר. תמשיך כך.
    בברכה בתי כהן.

  23. פלג כהן

    שלום רב.
    כבר די הרבה זמן אני מחפש איך אומריםרושמים את המילה "משפחה" בארמית. אם תוכלו לעזור לי אני אשמח
    מאוד.

    בתודה מראש
    פלג כהן

  24. שם

    אני פונה לדוברי הערבית שביננו,
    מר ניסן אביב הציע מספר מלים למלון אך תרגומם לא ברור אחת מהן היא -קְּרְמָא –
    ומתרגם זאת = קפל בבגד האם הכוונה היא למלה הערבית -קָּארְּם שפירושה הוא כזה , אם אני לוקח חתיכת פח ומקפל אותו ושוב פותח ומקפל מספר פעמים עד שהוא נשבר , לפעולה זאת קוראים קָּארְּם , ולחתיכה שנשברה קוראים – מָקאקְּרּוּם ,ואם כן אזי קְּרְּמָּא פירושה קפול הדוק , ואם לא אז לרשום תרגום מדויק למלה.
    והוא מוסיף את המלה קְּרּארְ' (ר' כמו נאר'אדא) ומתרגם = גדה / חוף , כאשר אני יודע שהפירוש הוא מקום בטוח או בצד לדוגמא -דְרִילֶה גְ- קְּרָּארְ' = שים אותו בצד או במקום שאפשר יהיה לקחתו מאוחר יותר אבקש חוות דעת נוספת.
    מלה נוספת
    גַּרְגוֹבֶה = והוא מתרגם להתפלש או להתבוסס , כידוע מתפלשים בחול ומתבוססים בבוץ או חלילה בדם אבקש חוות דעת
    מלה נוספת
    הַלְהוֹלֶה = והוא מתרגם =אִיוּם / לְאַיֵם
    לעומת זאת אני יודע שבניב נאר'אדא – הָלְהָלֶה = הפירוש קריאות שמחה שעושות נשים עם הלשון (המקור ערבית)
    מלה נוספת
    כַרְדוֹאֶה =והוא מתרגם להסתבך בחוטים ,האם הכוונה "ברשת" אבקש חוות דעת
    בברכה
    גבריאל

  25. שם

    שלום לוי
    וברוכה חזרתך
    אני מסכים אתך שהנשדידנים בבגדד קראו ליתוש = בָּאקְּתָּא וליתושים בָּאקֶּה גם אני וקרובי קוראים כך ליתוש ויתושים אבל למדנו זאת מהעירקים , בעירקית אומרים – בָּאקְּ = יתושים , אמנם בעבר רשמתי זאת במלון , ובכל זאת אני מתעקש על כך שבארמית או בלישנן ליתוש קוראים = פָּרְּטֶנְּתָּא – ולתושים = פָּרְּטֶנֶּה , אקבל את המלצתך לרשום במלון – צב = בַקָּא בניב נאר'אדא
    בעבר קבלתי את המלצתם של החברים פנחס בן יחזקאל וחביב שם טוב לרשום -צב =טוֹסְּפּוֹקָּא בניב אורמיה ו- טָסְּפּוֹקָּא בניב נאר'אדא כי נוכחתי שיש הגיון למלה היות והיא מורכבת משתי מלים -טָּאסָּא = ספל ו- פּוֹקָּא = אף וכך נראה ה-צב ספל ויוצא מתוכו האף.
    בברכה
    גבריאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *