ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.
ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.
גדעון יקר!
אילו אימי שתחיה לא היתה "מציקה" לי שאבדוק עוד היום אם ענו לי… קרוב לודאי שהייתי בודקת רק בעוד ימים מספר…! כך בדיוק פספסנו את המפגש שנערך בראשל"צ בפסח, והאכזבה היתה קשה.
חייכתי על התרגום שטרחת לתרגם לי מנאשדידאן…
אנו דוברים את השפה בבית, כולנו, יום יום ובשוטף – זו כמעט השפה המדוברת בבית יותר מעברית…!
חבל לי מאד שלא "קלענו" לגבי אמך המנוחה, אך כמו שאתה בודאי מנחש… אימי לא הרימה ידיים עדיין…
ביום הזכרון לחללי צה"ל אנו נוסעות לירושלים, להר הרצל, להיות עם המשפחה שלנו – משפחת בן אברהם המקסימה, שם אני משערת… אימי תערוך "בדיקות" לגבי אמך.
תודות רבות על התייחסותך המהירה!
אלהה גאנסאך הוולוך!
שבוע טוב וחודש טוב! גילה.
לגילה אבידן. אימי ז"ל היתה מתגוררת בשכ' התקווה כשהגיע מתורכיה. ורוב השנים האחרונות חיה בשכ' יד אליהו בת"א.נראה לי שזה לא אותו הימנה.. אבל כעדה קטנה.. מי יודע? יכול להיות שאם נפתח את ה"קלפים" קרוב לוודאי שיש איזה שהוא קשר רחוק. בכל אופן תודה לך על ההענות. זה מראה כמה שהאתר הוא יעיל עבור עדתינו. כך שאפשר לאתר קרובי משפחה שלפתע "נעלמו" במרחב הישראלי הצבר.דרך אגב אם הזכרת שם כינוי כזה.. הכינויים האילו קיימים אצל הדודים המבוגרים. אלו שהגיעו הנה מגרוזיה ומקזחסטאן. האחיות של הסבתא שלי שקראו להם חווה. נקרו שם הוביק. שלום היה שאליקו. יונה היה יוניק. ואברהם היה אברשקה.וכשהתגוררו בתורכיה החליפו את שם משפחתם לשם משפחה תורכי. כך אימי שאביה ז"ל היה איברהימוב וכשנכנס לתורכיה ניתן לו השם משפחה בסקל. כלומר דרכת באדמת תורכיה.. תישאר פה.גילה .שיהיה לך הרבה שנים ארוכות ובריאות ותמיד נשמע ז'וואן חברה. כלומר חדשות טובות.אם יש לך שמץ של הרגשה שיש קשר משפחתי ביננו. אל תהססי לשאול שוב. מי יודע.. אולי בכל זאת יש קשר..?
לשולמית עזר, למשפחת אגאג'ן המנוחים,
וללאה אחותך, ד"ש חם מאד ממזל בן ידידיה לבית משפחת יוחנן, הבת של נרה ושלום מירושלים. בריאות חמה לכולכם!
שלום גדעון כהן!
אימי ואני ראנו את מה שרשמת, אנו מאד רוצות לדעת אם לנינה או מינה קראו בשם החיבה "ננוצקה"? שגרה בלוד, יש ל בנים בארה"ב ובנות שגרות בשכנותה?!? אנא צור עימנו קשר!
תודות. גילה.
לאלי עזר,שלום רב.
קראתי במכתבך מהיום שישנו בית כנסת לעדת התרגום ברחוב שמואל הנביא בירושלים.האם אתה מתכוון לבית הכנסת "יבנה",או לבית כנסת נוסף.בילדותי גרתי ברחוב שמואל הנביא,אולם בית הכנסת שאבי ואני התפללנו בו היה בין רחוב שמואל הנביא,לבין שכונת הבוכרים,ושם התפללו כל הנאש דידאן מהסביבה.
אשמח לקבל תשובה על כך.
חודש טוב,שבת שלום,ואלהה גלוך.
אלי עזר שלום רב חודש טוב וחג שמח. נשתדל לעשות מאמץ כמה שיותר מהר נמצא מקום מתאים לפגישה שתפגיש מה שיותר אנשים ב.ע.ה. כי המפגש בראשון לציון הוכיח עצמו,אלהה גלוך וגל כולו בלוך.פינחס
למיכה ולכל כותבי ומבקרי האתר שלום, מזה כשנה אני עוקב כמעט מדי יום בהתפתחות האתר וכולי נפעם ונרגש ממש כמו בפעם הראשונה שנכנסתי לכאן בתחילת דרכו של האתר.
לדאבוני לא יכולתי להגיע למיפגש בראשל"צ מפאת האתראה הקצרה על מועד המפגש אך אשמח מאד להשתתף במפגש כזה אם ייערך שוב.
כמו שראיתי מתוכנן כזה אולי בחוה"מ סוכות ( טוב גם לדתיים ) אמנם יש עוד זמן אך כדאי להתחיל ולעניין כמה שיותר אנשים כי יש אנשים בחו"ל למשל שצריכים אתראה ארוכה יותר.
אני מוכן להתגייס למען העניין באיזור ירושלים ואם תתפרסם הודעה מסודרת עם תאריך מקום ושעה אני מוכן להדפיס ולשים בבית הכנסת שלנו של עדת התרגום בשמואל הנביא בירושלים ובכלל לרתום את שאר בני משפחתי המורחבת למען העניין.
שבת שלום
נ.ב.
הזמנתי לאימי דיסק של ניסן אביב,
אבל השיחה איתו הייתה שווה הכל, הוא פשוט אמר תן לי כתובת ואני אשלח לך ביקשתי לדעת איך לשלם והוא אמר כשתקבל את הדיסק נתאם את זה.
אישתי שעמדה לצידי לא האמינה למשמע אוזניה ושאלה יש עוד אנשים כאלה היום,
קודם שולחים ואחר מבקשים תשלום.
התשובה שלי אליה הייתה ברורה, אלו אנשי העדה שלנו "הנשדידן" ב-ה הידיעה
מר ניסן אביב
שלמא רבא, שלום רב
אני מנהל המרכז למורשת הארמית מרונית בישראל, קצין בצה"ל לשעבר ומהיוזמים להחייאתה של השפה הארמית שהייתה מדוברת בפיהם של אבותינו עד המאה 19 לספירה. קראתי את הכתבה המדהימה עליכם והתרגשתי מאוד משום שזה הראה לי שאנו לא נאבקים לבד לבל תכחד השפה הארמית בכל ניב אשר יהיה. הניב שלנו הוא הניב הארמי מערבי ועד יום זה אנו מתפללים בו וחלק מעמנו מדבר בו.
חשבתי שזה יהיה מצויין ומעולה לשלב כוחות ולעשות מיזמים וערבי שירה ומוזיקה משותפים להגברת המודעות באוכלוסייה למאבקינו בשימור והחייאת שפתנו הארמית.
מה דעתך? אשמח לשוחח איתך יותר על הנושא. המרכז למורשת ארמית מרונית בישראל, מס' טלפון שלי,
מלפנא, שאדי חלול: 0547531785
תודה ושבת שלום
נחזוך בשלמא
אלהא עמוך
שאדי חלול
בס"ד
לכל אנשי העדה הנאש דידנים באשר הם
ח ו ד ש ט ו ב ו מ ב ו ר ך
ו ש ב ת ש ל ו ם
לקראת ראש חודש הבא עלינו לטובה ולברכה ולכבוד שבת קודש מומלץ להכין שיפטה ומונה.
בברכה המסורתית
אלהה גכון
Shalom from a Nash Didan in Montreal
Ayala Levy, 22.04.2009
MY NAME IS AYALA LEVY AND I LIVE IN MONTREAL SINCE 1972. I AM A PROUD NASH DIDAN AND THANKS TO MY LATE GRANDPARENTS , ISSAC AND TOVA HANANIA , I WAS LUCKY ENOUGH TO HEAR " LESHAN DIDAN" FROM THE DAY I WAS BORN.
MY MOTHER IS RIVKA LEVY , AND YOU ALL MET HER LAST WEEK AT THE "MIFGASH" . THAT ,,,, BECAME A DAY I SHALL NEVER FORGET . I HAVE NOT BEEN ABLE TO THINK OF MUCH ELSE SINCE . WHAT WOULD I HAVE GIVEN TO BE THERE , NEXT TO MY MOTHER RIVKA , AS SHE SHARED WITH YOU THIS MEMORABLE EVENT .
I ARRIVE TO ISRAEL OFTEN SINCE I WORK FOR AIR CANADA AS A FLIGHT ATTENDENT , AND I DO LOOK FORWARD TO MEETING YOU ALL ,ONE BY ONE, OR AT THE NEXT REUNION .
I AM SORRY FOR NOT BEING ABLE TO WRITE ON THIS BLOG IN HEBREW , BUT THOSE OF YOU WHO SPEAK NO ENGLISH CAN ASK SOMEONE TO TRANSLATE . MY EMAIL ADDRESS IS JOAYA@YAHOO.COM AND YOU CAN WRITE TO ME IN HEBREW . I SHALL BE SO HAPPY TO MEET YOU ON THE INTERNET AND SHARE INFORMATION AND PHOTOS .
SOME OF THE NAMES ON THIS BLOG, I REMEMBER FROM MY CHILDHOOD IN JERUSALEM , AND THEN IN TEL AVIV .
PINCHAS , I STILL REMEMBER YOUR VISIT IN MONTREAL.
MENASHE ………. I KNOW THAT YOU REMEMBER ME . AFTER ALL , DIDN'T YOU ALL COME TO MY WEDDING ?
SOME OF THE FAMILY MEMBERS HAVE PASSED AWAY , AND AMONG THEM , MY AMAZING GRANDPARENTS .
THERE IS A STORY I KNOW , OF WHAT HAPPENED TO MY GRANDFATHER'S FAMILY WHEN THEY WERE IN IRAN , AND EVERY TIME I TELL THAT STORY , PEOPLE SAY IT SHOULD BECOME A MOVIE . SO , MY DEAR NASHDIDANIM , START WRITING AND DOCUMENT ALL YOUR STORIES AND YOUR MEMORIES OF THIS . NEVER KNOW WHERE THIS WILL TAKE US .
AS FOR OUR LIFE IN MONTREAL , WE MISS THE TRADITIONS , BUT EVERY NOW AND THEN, IMA MAKES SHEFTE , BSHAL-LUSHTAIM, MAASHE SOUP , DOLMA CHAMUSTA , KALIA , AND SO ON .
I THINK WE CAN ALSO TRY TO PUT TOGETHER A RECEPIE BOOK OF ALL THE FOOD WE GREW UP WITH SO I'S NOT FORGOTTEN BY THE NEW GENERATION .
I REMEMBER WHEN I WAS A YOUNG GIRL, WE DIDN'T REALLY KNOW WHAT TO TELL PEOPLE WE ARE AS A COMMUNITY, OR WHAT LANGUAGE WE SPOKE . I AM SO TOUCHED BY HOW PROUD WE ARE OF OUR FORFATHERS AND HOPE WE CAN REVIVE AND TEACH THIS 'LASHAN DIDNA" THAT WILL OTHERWISE DISAPEAR .
AS FOR LIVING IN MONTREAL , THERE IS ONE THING I AM ALMOST SURE OFF ……….. IF I WANT TO TELL MY MOTHER A SECRET, I DON'T NEED TO WISPER . I JUST TELL IT TO HER IN NASH DIDAN, AND I KNOW FOR SURE , THAT NOBODY IN WILL UNDERSTAND .
SO , THANK YOU MICHA FOR THIS AMAZING PROJECT AND THE ENERGY INVESTED IN IT .
GOD BLESS YOU AND YOURS
ELHA GALCHON
AYA
איילה ורחל שלום וחג עצמאות שמח. קראתי בצמאון את מה שכתבתם אני מאד שמח שאתן מתענינות בעדה שלנו ומזדהות איתה. ובהזדמנות זו מספר מילים על המפגש שנערך ביום שבת 18.4.09בראשון לציון.זה חיזק את דעתי עוד יותר עד כמה בני העדה הזו גאים בשורשים שלהם ושואפים להכיר זה את זה. ראיתי בעיני האנשים את העורגה והכמיהה להכיר זה את זה את הכבוד וההערכה שיש זה לזה הגאוה להשתייך לעדה כל כך נפלאה וכמובן האהבה שרוחשים זה לזה.זה נותן לי סיפוק ובודאי רצון להמשיך ולתכנן מפגשים נוספים שבו אני מקוה שישתתפו הרבה יותר אנשים . ואולי נצליח להפגיש ולהיפגש גם עם אנשי נאשדידן שעלו לארץ לאחר קום המדינה.ושוב חג עצמאות שמח לכל עם ישראל באשר הם שם.אסיים בברכת אלהה גלכון. ובסימה הווה אלכון. פינחס.
Hi Micha
Thank you so much for your comment on the blog . I would like to add my first article to these pageS , so maybe I shall be contacted by more people from the group . Is is possible to do ?
Thanks
ELHA GALOCH
AYA
לבת שבע ברוך שלום רב.
לצערי כל הסימנים שנתת לי על המשפחה שלך,לא מצאתי אפילו קצה חוט של קשר עם האנשים שאני מכיר מהעדה.למרות שעדת הנאש דידאן קטנה,היא בכל זאת מספיק גדולה כך שישנם משפחות שלמות שלא מכירות אחת את השניה,מה גם שעברו שנים רבות על התקופות בהן אנו מדברים,רבים מאיתנו התחתנו עם עדות אחרות,ילדים מעורבים ונכדים מעורבים עוד יותר.דוגמא קטנה לכך הומחשה לי בליל הסדר השנה. שלושת ילדי עם שמונת נכדי ונכדותי ערכנו סדר ואני השתדלתי להעבירו כמו שלמדתי וזכרתי מבית אבא.וכשהגעתי לברך על הביצה קשה,שמעו אותי אומר כך:ביצה בלי ברכה זכר לקורבן חגיגה,לא פשה חה דקיקה.(ובתרגום בלישן דידן-שלא תישאר אף דקה).ואז החל וויכוח עם הנכדים מה אמרתי ועל מה בירכתי,וזה גלש למי אנחנו,מה שפתנו,ומאיפא באנו.ניסיתי להסביר להם ככל שיכולתי,ולמחרת פתחתי להם במחשב את האתר שלנו,והם ישבו וקראו התפעלו ונהנו מסיפורי האנשים, מהשורשים שלהם,ואפילו הגיעו אלי לומר לי שהם גאים במשפחה עם כל הקורות אותה לפחות מצד הסבא.
שלום ולהתראות,ואלהה גלכון.
לבת שבע ברוך לבית משפחת כהן. תיקון למאמר שלך. כאחיך שגדול ממך בשנה מותר לי לתקן אותך..מינה אימיז"ל הכירה את אבינו מיכאלז"ל לא בבית צעירות מזרחי..אלא במצב אחר. אבא ז"ל שהיהי אינסטלטור במקצועו { עוד לפני שהיה נהג מונית}נשלח ע"י קרוב משפחה לתקן למשפחתה של אמא ז"ל ברז בבית. כאשר מישהו שאיני זוכר את שמו אמר לו במילים כאלו: הגיע איזה משפחה מתורכיה ובביתם יש גם ברז לתקן וגם איזה בחורה שאולי תוך כדי תיקון תמצא שם את בחירת ליבך לעתיד. וכך היה. ובעיניין שליק הבן דוד. אימו של שאליקו הוביק חיה עד היום בביתה שבשד"ר הר ציון. עדיין צלולה וייתכן שאקפוץ אליה עוד השבוע כדי לדלות ממנה סיפורים על עלייתה ארצה.דרך אגב דודה הוביק{חווה בעברית} מדברת כמה שפות. פרסית מפני שהגיע מגרוזיה דרך פרס. גרוזינית ארמנית תורכית רוסית וכמובן את שפת הקודש של אבינו אברהם אבי האומה.כל אלו הגיעו לתורכיה בשם משפחת בדלוב אברשקה שהוא בן דוד של סבתינו החליף את שם משפחתו ל.. בדל. וחבל.נשוי לגרוזינית אבל לא מהעדה שלנו. כידוע לך שאנו מכונים בפי הגרוזינים לחלוחים. היות והם הגיעו לגרוזיה מבאקו בירת אזרבייג'אן. בתורכיה קוראים לנו גורג'ים.בהקשר לאח של סבא ז"ל היו קוראים דודבתורכיה היה מכונה דאוד. היה לו בן אחד שהיה מנהל בבנק. שניהם נפטרו לצעריני הרב. ועוד בהקשר לסבא מאיר ע"ה היו גם שתי אחיות שאחת מהבנות מכונת בשם ישראלה ומתגוררים בפ"ת. איתם אין שום קשר. ואם הם מכירים את האתר. מאוד היה רצוי שיתקשרו עימנו היות ושנים אין מהם כל חדש. עד כאן לעידכון. במידה ואפגוש עוד מהאנשים של אז..אקשר אותם עם האתר המהמם הזה. נ.ב אמסור לך מס טלפון של סימון בבא קרדש שהיה גר בחצר אחת באדאנה עם אימנו ז"ל. וגם של הבן דוד של אמא ז"ל ששמו שמיל שהגיע ארצה מאלמה אתא. לאחר שהיגר מגרוזיה לשם. אם תרצי.. צרי עימי קשר בנייד. יום עצמאות שמח לכולכם.
בס"ד
מיכה דמירל כל הכבוד על הענוה שירבו כמוך בישראל.
מנשה איזה יופי ראיתי את סבא וסבתא
מנשה וחנה ז"ל וכן את אבא שלך דוד משה ז"ל ואבי מיכאל ז"ל. תסתכל היטב
על אבי ז"ל ותיפגש פעם עם אחי אבינועם הי"ו ותראה את בנו שיהיה בריא בדיוק הפנים של אבי כשהיה קטן.
אני מסתכלת על התמונה ולא מאמינה.
הבן של אבינועם בן 12 מיכאל חי הי"ו
זה ממש מדהים. אני הולכת לכתוב מייל
עכשיו לאחי לעבודה.
מנשה תוציא בבקשה את כל האוצרות ותראה לנו. יש לך הרבה כל הכבוד.
לאדון מרדכי (מוטי) שמואל,
אני לא שמעתי מבין המבוגרים במשפחה
של אבי ז"ל את שמך ולכן שאלתי אבל
לפי הסיפורים שלך אמי מינה ז"ל ברת סוסמבר ומאיר ז"ל נולדה בטיפליס משם
הם עברו לאיסטנבול וחיו שם מספר שנים. אח"כ הם הגיעו באניה לארץ ובדרך, היא סיפרה לנו, שרצו לקחת אותה מאביה ואמה, ואביה החביא אותה אצל גוי באניה שלא ידעו שהיא ביתם.
היא הגיעה לארץ עם אחותה שרה ז"ל ורוזה ואחיה דוד חנוכה-שמעון, דוד יעקב ודוד יקיר זכרונם לברכה.
גולדה מאיר שאימי ז"ל כינתה אותה
בשם גולדהמרסון היתה אז ראש ממשלת ישראל אמרה לבנות שהגיעו שהאחים שלהם
בני 16 יכולים לצאת לעבוד והן הבנות
כל הנערות שהגיעו מטורקיה תלכנה ללמוד באולפן בבית צעירות מזרחי בירושלים. שם אבי הכיר את אימי והציעה לה נשואין ואז הם עברו לגור בשכונת עזרא. אני מאמינה לפי הסיפורים היפים שלך שאתם שייכים דוקא
למשפחה של אימי ז"ל. בכל אופן חלק מהנערות שהגיעו עם אימי ז"ל באניה
קראו להן: שושנה, טובה אחותה ועוד
אחת בשם טובה ועוד ועוד. רובן גרו
אח"כ בשכנות איתנו בשכונת יד-אליהו והיו חברות מאד טובות במשך שנים.
גם התאריכים שציינת נראים לי באותם
זמנים. לאימי ז"ל יש בני דודים בשם
אברשקה והיה דוד דוד ז"ל שהתגורר ברחוב דיזנגוף, יש בן דוד נוסף שקוראים לו שליק והוא בן יחיד להוריו.
שכחתי את שם אימו והיא מתגוררת בתל-אביב. היא אמורה להיות היום כבת 85.
אני צריכה להיזכר בשמה ואכתוב.
תנסה בבקשה להיזכר בשמות הנ"ל ובהשתלשלות החיים כפי שפירטתי ויתכן
מאד שאת מכירים את כל משפחת אימי ז"ל.
אם גרתת בירושלים האם אתה מכיר את
הפייטן סימן טוב שי הי"ו. לפי ששאלתי את אימי ז"ל הוא בן דודה.
גם הוא נאש דידאן.
בינתיים זה מה שאני זוכרת לספר.
אם הנך מכיר חלק מהמשפחה אז גם יצא
טוב ואני מאמינה שיש שייכות.
תהיה בריא ואני מברכת אותך ואת כל
משפחתך ואת כל משפחות הנאש דידנים
בבריאות טובה ובלב שמח תמיד
וכמובן בברכה המסורתית –
אלהה גלכון
היא היתה אז בת שנתיים
לבת שבע ברוך,השלום והברכה.
ראשית תיקון קטן,אינני אורח חדש באתר,ותוכלי למצא מכתב ראשון שלי מחודש יוני-2007 עוד בספר האורחים הישן.(עלי עם הסמן לעמוד למעלה ולחצי על המילים-הספר הישן). ועוד הערה,אינני יודע מהי המשפחה המצומצמת שאת מזכירה.אני מוכן לספר שוב בקצרה כל הידוע לי על שורשי.
אבי נולד בעיר אורמיה,וכילד קטן נדד עם הוריו לטיפליס,לאביו קראו מרדכי
(בשפתנו-מרטה ברון שרבט),ולאימו (בשפתנו-דאה אסתר).הם נשארו כמה שנים בטיפליס ועלו לארץ לירושלים כשאבי בן-12.אימי נולדה אף היא באורמיה,ועקב מחלת החולרע שהיתה באותה תקופה נפטר אביה אהרון(סבי),ועם אימה חנה(סבתי) נדדו והגיעו עד לאיסטמבול,כאשר בדרך שדדו אותם ולקחו להם את המעט שהיה.למזלם הקהילה היהודית באיסטמבול עזרה להם עד שהיתיצבו.בעל דודתי(בן ציון שבני) שהתחתן עם אחות אימי(רבקה)שעשו את אותה הדרך לאיסטמבול,עלו לארץ לירושלים,וקראו גם לאימי וסבתי לעלות לארץ,כאשר הוא ידאג למחסורם בשלבי הקליטה,ואכן כך הם עשו.כאשר הם הגיעו באוניה לנמל יפו,סבתי נתנה לעגלון את הטבעת היחידה שנותרה לה,כדי שיסיע אותם לירושלים.כאן הכירה אימי את אבי לצורך החתונה שנערכה בירושלים בשנת-1937.ייתכן שמישהו לפי הסיפור המפורט הכיר את הורי,אשמח ליצור איתו קשר.
ואסיים בברכה המסורתית-אלהה גלכון.
בת שבע אין צורך להודות לי אני נהנה לא פחות מכם…
מנשה תודה על התמונה המעודכנת, אני אעלה אותה לאתר היום. מקווה לקבל עוד!
מוטי, אני ארים אליך טלפון מקווה שאתה פנוי, מזמן לא דיברנו… (אני עם החטאים שלי גם לא הגעתי לערד מזמן)
Shalom Pinchas, I remember you and the all family. I think often how Auntie Tomor may she rest in peace, made the levashe and giving me some to take home.I remember climbing the tuttim tree in your parents garden in Sanedria and your mother screaming at me for behaving like a boy.The reunion must be an anuall event ,,,Let us know for next year – be,ezrat hashem we will join you in the park.
neshikot lekol hamishpach Rachel
בס"ד
מנשה קראתי את הסיפורים היפים של האורח החדש ששמו מרדכי מוטי שמואל
מערד. אני מבינה שהוא ממשפחת הנאש דידאן אבל לא שאנחנו מכירים. האם נכון הדבר או שהוא שייך למשפחה המצומצמת? אתה הרי מכיר את כולם יותר מכולם.
בכל אופן הסיפורים שלו התאימו לסיפורים על הסבא וסבתא מנשה וחנה כהן ז"ל.
למיכה: כל הכבוד אתה ממש נאמן לאתר
שהקמת. כולם נהנים מהסיפורים.
תבורך מן השמיים לחיים טובים וארוכים עם אשתך וילדיך א מ ן !
מנשה בן דודי, אני יודעת שאתה טבח מעולה ויודע לבשל מצויין את השיפטה.
המשפחה אכלו אצלכם את המאכלים בשבת
חתן בר-מצוה (שירבו השמחות)והתלהבו מאד. אז בבקשה אתה יכול לכתוב את
המירשם על כל פרטיו באתר וגם מי
שאינו יודע ורוצה לעשות יוכל בעתיד.
בשורות טובות,
אלהה גלכון.
לכל המומחים לשפטה אןלי נעשה תחרות של מי השפטה הכי טעים אני יכול להבטיח לכם שהשפטה הכי טעים יהייה של ציפי ואילנה מירושלים
מיכה שלום
התמונה המקורית של משפחת מנשה כהן נמצאת אצלי מחוברת לתעודת עליה של ממשלת פלשתינה מתאריך 24.01.1930 אם אתה מעונין אני אשלח לך זאת במייל
אני חלק ממשפחת הנאש דידאן,והזכרונות מהילדות אינם מרפים ממני,ובפרט שאני יכול לשתף אתכם בחלק מהם מידי פעם.
אימי שתחיה היום בת 94,וכל שבת אחד מהבנים שלה מבלה איתה את השבת,מביא לה אוכל ודואג לכל צרכיה.
השבת החלטנו אני ואישתי להביא לה שיפטה,עם מרק חומוס(חורטמונה).האמא נהנתה מאד והזכירה לי שלא הייתה שבת אצלינו בלי שיפטה,כי עליהם אפשר להגיד שהם המאכל הלאומי העממי של עדת הנאש דידאן.
כדי להכין את השיפטה הצטרכנו להצטייד בגריסים מיוחדים שקנינו בשוק מחנה יהודה בירושלים,ואת הבשר המתאים להם.השיפטה יצאו מאד טובים,ומי אם לא האמא שתיתן לנו עליהם ציונים.האמא אכלה ונהנתה מאד,ובכל פעם הזכירה לנו שהם דומים בטעמם לשיפטה שהיא הייתה מכינה כל שבת.אני כילד זוכר איך היו מכינים את התערובת של השיפטה.סבתי ז"ל שנקראה בשם-דאה אסתר,הייתה יושבת בחצר,לוקחת אבן גדולה ומרובעת המונחת על האדמה,ביד מחזיקה אבן עגולה(חלוק נחל)ודופקת את הבשר בין שתי האבנים עד שהיה נהיה רך כמו חמאה,ועליו מוסיפ באותה צורה את שאר החומרים,דופקת ודופקת עד שהעיסה הייתה לשביעות רצונה.וטעמם של השיפטה האלו היה מיוחד במינו.
יתכן שאני לא מחדש לזקנים שבנינו על אודות האבנים האלה,אבל אם היום הייתי משיג אותם,בטוח שהייתי מנסה ליצור את חומר השיפטה אתן.
ואסיים בברכה המסורתית ,לכל עדת הנאש דידאן-אלהה גלכון.
תמונה חדשה של משפחת כהן במדור התמונות של האתר (ראו תפריט מימין – תמונות). תודה!
לרחל לוי שלום רב.יכול ליהיות שאת לא זוכרת אותי לא נפגשתי איתך כשהייתי אצל אמא במונטריאול. איילה הביאה אותי משדה התעופה. אני שמח שאת מתענינת בעדה שלנו.אני הבן של תמר אחות סבא יצחק.אמא שלך היתה במפגש שהיה בראשון לציון יחד עם מרדכי וחנה .אני מקוה שהיא נהנתה.כשאמא תגיע הביתה תגידי לה שתשמור על קשר. אברך אותך בשפה שלנו. אלהה גלך הווה.פינחס נתניה ישראל.
פנחס,
כפי שכתבתי קודם, ניתן לשלוח אלי תמונות באימייל לכתובת damich@gmail.com. עדיף לשלוח בכל הודעה לא יותר מ – 2 תמונות על מנת שההודעה תגיע אל היעד.
לחילופין, אם מישהו יכול להכין דיסק עם תמונות ולהעביר אלי (בדואר, או שיגיע אלי או שאגיע אליו) זה גם אפשרי.
הטל' שלי 050-6512923 מי שרוצה לשאול – לא להתבייש, להתקשר.
מיכה שלום רב . אתה כותב אם אקבל תמונות אכניס לבלוג. אז איך שולחים לך תמונות. אלהה גלוך. פינחס.
בס"ד
שלום לכל הנשדידנים היקרים,
אורה של דוד אברהם יפה סיפרת. הזכרת
לי את הענין שאבי מיכאל כהן ז"ל היה שופך את
המכות בוואדי וכן כשהוא חזר היינו
כל הנכדים אחריו פועים כמו טלה ממההה………. . אני גם זוכרת שהייתי מגיעה לחצר של סבא וסבתא מנשה וחנה כהן ז"ל והם היו מכינים את החרוסת עם תמרים ובוטנים במטחנת בשר ידנית. עד היום אני עושה את אותה החרוסת אבל עם מטחנה זריזה יותר. כשהייתי מגיעה אחרי בית הכנסת לסבתא וסבא ז"ל סבתא היתה נותנת שיפטה בתוך לחם שחור עם חתיכת עגבניה וזה היה משביע אותי עד הערב.
גם את המונה ולוביה סמוכה היא היתה עושה טוב והפיתות בחצר באמצע השבוע
עם הריחיים 2 האבנים הגדולות שהיו
בחצר ומי שעבר ברחוב היה קורא לסבתא
חנה ז"ל והיא היתה נותנת לו לאכול
מהפיתה. זה היה טעים מאד. אנחנו היינו אוכלים אצלם את הפיתה עם גבינה
ואבטיח שהיה מתחת למיטה ו/או עם כוס
תה כהה בכוס דקה כפי שסיפרת עם ידית
דקה. היינו מחממים את הידיים עם התה.
עד היום אני שותה בבית רק בכוס דקה
ומדגישה שכך שתינו בהיותינו ילדים.
אני רוצה להזכיר שביום ליל סדר ובערב ראש השנה כל הדודים והבני דודים היינו באים מהבית לסבא וסבתא ז"ל עם סלים מרושתים ובהם סירי האוכל. בהגשה כל דודה מזגה למשפחתה
והיינו מסתכלים של מי יותר יפה וטעים למרות שהדודות השתדלו להכין אותה דבר אלא שהדשא של השכן ירוק יותר. הג'אג'י עם החיתול על הברז,
והדולמה עם עלי גפן ממולאים באורז צהוב (כרכום) עם יוגורט, שום וחמאה
על זה.
כאשר היינו מתאספים כולנו אצל סבא וסבתא ז"ל היינו ממתינים כל הנכדים
בשקט וסבא מנשה כהן ז"ל עמד בראש השולחן עם כוס יין לקידוש וסבתא ז"ל מולו וכל הדודים והדודות וכמובן הבני דודים שהיינו קטנים יחסית עמדנו
בשקט גמור. אף אחד מאתנו לא דיבר
עד אשר סבא ז"ל סיים לקדש על היין.
ברוך השם שיש לנו זכרונות טובים
מכל הילדות שלנו שהיתה עשירה בחוויות
משפחתיות יפות. אני זוכרת גם את החתונה של דוד אלי עם דודה מרים שיחיו שנים רבות, החתונה היתה באחת החצרות בשכונת עזרא. הכיבוד היה סנדויצ'ים עם מיונז ונקניק סלמי ומלפפון חמוץ ומכסימום מיץ פטל. המתנות היו מלא סיפולוקס – מכשיר לעשות סודה, צלחות, כוסות וכו' אבל את השמחה שהיתה בחתונה הזו אני לא אשכח אף פעם עם כל השירים והריקודים של הנאשדידנים.
הורי מיכאל ומינה כהן ז"ל דיברו בינם לבין עצמם את השפה הנאשדידן ובבית דיברו יותר עברית כך שלא היתה באפשרותי ללמוד את השפה מלבד טרא דוגלא תסגרי את הדלת או ברתי, מייה-מים. היום אני מאוכזבת שאיני מבינה את השפה. כאשר אני רואה 2 נשים ברחוב מדברות נשדידן אני הולכת חריהן להנות מלשמוע את השפה למרות שאיני מבינה.
אני מברכת את כל הנשדידנים כל משפחתינו המורחבת בברכת
אלהה גלכון
רוחל'ה שלום (RACHEL LEVY)
ניסיתי לשלוח לך במייל אבל לא הצלחתי.
אני לא יודעת אם את זוכרת אותי אבל בילדותנו היינו נפגשות עם ההורים שלנו.
שמי רחל ואני הבת של אברהם ומרים כהן אם אני לא טועה אנחנו בערך באותו גיל (אני בת 53 נושקת ל-54) אני לא מאמינה שאני כותבת את הגיל הזה נראה לי הזוי בגיל כזה הורינו נראו לנו כאנשים זקנים. אני גם זוכרת את אחותך איילה ואם אינני טועה יש לכם גם אח לא זוכרת את שמו.
אכן, הפגישה ביום שבת היתה מאד מרגשת וכמובן ראיתי את אמך רבקה שתהיה בריאה היא נראית כמו שאני זוכרת אותה. ביום הזה היו יותר סיפורים מהעבר מאשר ההווה. היו גם קרובי משפחה שלא הכרתי למשל את הדוד שלך שגם הוא גר בחו"ל לא זוכרת היכן (אם אני לא טועה יהושע?) אני מבינה שגם איילה גרה בחו"ל, האם היא גרה לידך? אני גרה בבת ים ולידי גרים אחי אילן, ההורים שלי ואחותי חנה גרה שתי קומות מעליי. רק אחותי הקטנה אורה גרה בראשון . אני לא יודעת אם את זוכרת את השמות האלה . לפני שבועיים חיתנתי את בתי שגית, היתה חתונה מדהימה לכל הדעות . יש לי עוד בת בשם מורין והיא בת 26 . אני עובדת במשרד עו"ד יחד עם אורה אחותי וחוץ מזה אני גם מאפרת מקצועית למדתי לפני כמה שנים ואני מאד אוהבת את המקצוע הזה אני ממש בעולם אחר כשאני מאפרת ומקווה מאד שאעסוק רק בזה בעתיד הקרוב.
דרך אגב, יש לי שני בני דודה (תאומים) שגרים בטורונטו מצד אמא שלי.
מאד מקווה שתגיעו גם אתם לביקור בארץ ונוכל להתראות ולהעלות זכרונות.
אשמח אם תחזרי אלי במייל ותספרי לי גם את קצת על משפחתך.
להתראות רחל.
ליעקב ניסני שלום רב. קראתי השיר שכתבת נהנתי מאוד. אני יודע שאתה דתי .לכן אומר לך לקרוא את מה שכותבים אנשים שהיו במפגש בראשון לציון .אנו משתדלים לארגן מפגש לא בשבת ונקוה שתבואו.מאחל לך ולמשפחתך כל טוב שלום ולהתראות . אלהה הווה גלוך.פינחס
שמי אורה מלכה, בת למרים ואברהם כהן. זכיתי להיות במפגש המרגש שנערך בפארק בראשל"צ. בזכות המפגש התוודעתי לאתר המקסים הזה, וזה המקום להודות למיכה דמירל על הקמת האתר, וכמובן ליוזמי המפגש פנחס בן יחזקאל ובן דודי היקר, מנשה כהן. הסיפורים שהועלו במפגש הציפו אותי בזכרונות ילדותי מבית סבא וסבתא (חנה ומנשה ז"ל). נזכרתי כיצד היינו חוגגים את חג הפסח כל המשפחה המורחבת אצל סבא וסבתא ז"ל. כיצד היינו מחכים לקליה, בשר הזרוע שסבא היה מכין לנו, ושתמיד היה לו טעם מיוחד יותר מאשר בכל השנה. כיצד דודי מיכאל ז"ל היה חוזר מהוואדי לאחר "שהשליך את עשרת המכות" עם שק על הגב ומקל ביד והיתה מחכה לו ביצה קשה נוספת במיוחד בשבילו. היינו שואלים אותו: מאין באת ולאן אתה הולך וכולנו פועים כמו כבשים. נזכרתי בצ'אי שסבתי היתה מכינה שהיה תמיד מלווה בקוביות סוכר בתוך כוסות זכוכית דקות דקות, את הג'אג'י, הלאבשה שתמיד היה מוסתר במטבח מתחת לסדינים, את האבטיחים שתמיד היו מוגשים לשולחן שלא בעונה והיו מסומנים עם תאריכי הקניה, את היין שסבי היה מכין בעצמו, גרעיני האבטיח והמלון שתמיד היו בפיילות גדולות ממתינים לייבוש וקליה. אכן נוסטלגיה שנעים להיזכר בה. אני מקווה שיהיו עוד מפגשים כאלה ואולי אף נחדש את הטיולים המשפחתיים כפי שהיו תמיד עם סבא וסבתא לירושלים. מישהו מוכן להרים את הכפפה?
I'm Rachel Levy; Rivka Hanania's daugther. We live in Montreal since 1972. I hope that this reunion will become an anuall event and we will also get a notice that would able us to attend in the future
תמונות מהמפגש –
עד שאקבל תמונות מהמשתתפים במפגש, העליתי לבלוג כמה תמונות שאני צילמתי (מרחוק, חוץ מהילדים שלי…).
כניסה לבלוג – בתפריט מימין, שורה רביעית "הבלוג:מאמרים". מי שרוצה להגיב שם יכול להרשם בקלות.
למור – תודה על הכל ועל הודעתך, תמשיך להתעניין ולשמור על השורשים, למרות שאני בטוח שכשלנו יהיו נכדים, נוכל לספר להם גם את הסיפורים שלנו שיהיו בטח מעניינים עבורם. אני מקווה שאוכל כמוך ללמוד את השפה כמו שצריך…
אני מור כהן בן 17 מראשל"צ
אני הבן של מנשה כהן ונכדו של משה כהן ז"ל ונינו של סבא מנשה כהן ז"ל .
אני נקשרתי מאוד לעדה של הנשדידן שלנו אל המנגים ,הסיפורים , המאכלים שלנו ועוד……… סבי משה כהן ע"ה נפטר לפני 17 שנה בתאריך 8.03.1992
ג' באדר ב' תשנ"ב . ואומנם את סבי
משה ע"ה לא הספקתי להכיר אבל זכיתי לשמוע מפי אבי מנשה כהן את הסיפורים על עליית סבי אל ארץ ישראל כיצד הגיעו אל הארץ איך שסבי נולד בעיר טיפליס והוריו נדדו ממקום למקום עד אשר הגיעו לא"י ושם נולדו להם עוד אחים כאן בארץ על החיים של סבי בת"א כאשר שרפו להם את ביתם הערבים זה קרה כמה ימים לפני יום הבר- מצווה של סבי וכאמור אז לא היה להם כל כך הרבה כסף אבל חסכו ועשו מאמאצים לקנו לו תפילין אבל הערבים ימח שמם שרפו לו את זה ולא הצליחו לעשות לו בר מצווה. סבי התחתן עם סבתי מזל כהן לימים ארמן ב -20.9.46 בת"א ידוע לי שהוא היה בעל מלאכה ליצור נחושת בשכונת שפירא שבת"א ועבד עד יומו האחרון.
תמיד ידעתי שבני עדת הנשדיאדן דיברו את השפה הארמית כי שמעתי את אבי וסבתי מדברים ביניהם את השפה אבל שפה היא לא כל כך עניינה אותי במיוחד.
אל השפה התקרבתי לאחר מות אח של סבתי מזל ששמו היה יצחק ארמן ע"ה
שבניו ובנותיו יודעים את השפה מצוין והם כל הזמן דיברו איתנו בשפה שלנו וכך התחלתי ללמוד את השפה והתעניינתי יותר ויותר בעדה ולפני שנה חיפשתי באינטרנט קצת על העדה והגעתי לאתר המקסים הזה אודות למיכה דמירל ( מקים העדה ) . ואז באתר מצאנו את שיריו של ניסן אביב ויצרנו איתו קשר וקניננו את הדיסק שלו עם שירים יפיפם שהיום אני יודע אותם בע"פ .
במפגש שהתקיים בשבת 18.4.09 התרגשתי מאוד לראות את כל משפחתנו המורחבת שאפילו אחד מהם הוא גר לידנו שנים ולא ידענו מכך . נוכחתי לדעת עד כמה משפחתנו מורחבת ומגובשת
למחרת המפגש כל היום חשבתי על המפגש הזה ואיך היה מרגש לשמוע את כל הסיפורים של כל אחד ואחד שסיפר כיצד עלה לא"י , על הילדות שלו, על החיים בביתו .
אני מקווה בעז"ה שאני יקים בית בישראל אני ירצה לספר לבני ובנותי את הסיפורים על סבי ע"ה על ילדותו וימי חייו על העדה וכמובן להכיר להם את המאכלים שלנו.
רק חבל שבמפגש כזה מרגש ומדהים לא זכו לראות אותו סבי ע"ה וסבתי שהיא היום חולה מאוד ואני בטוח שאם הם היו במפגש זה הם היו מגיעים להתרגשות עד דמעות .
אסיים בברכת אלהה גלכון ובברכת חיזוק והצלחה למיכה דמירל (מקים האתר) ושנזכה להפיץ את עדתנו בפני הרבים
אמן!!!!!!!!!!!
גדעון ואילן היקרים פעם שהיו מסתכלים עליכם מהצד היו חושבים שאתם תאומים סיימים שלא הפרידו בינהם לאחרונה עבר בינכם חתול טורקי שחור לא מתאים לשיניכם המצב הזה לא יכול להימשך כך באתר הצלחנו ברוך השם לאחד בין ארבעה משפחות שמנו למעלה ממאתיים איש ואין שום סיבה בעולם שלא נוכל לעשות שלום בית בין שני בני דודים שגדלו ביחד ונשארתם חברים עד שעבר החתול הטורקי לכן ברשותכם אני מנשה כהן הקרוי על שם סבכם פונה אלייכם שהגיע הזמן להפסיק את המצב הזה ולכם כל בני משפחת כהן תעזרו לי לסיים זאת בברכת אלהה גלכון
מנשה כהן היה גם במפגש
אתמול היה מפגש 18.4.2009 בראשלצ היה מעניין מאד ומהנה אכלנו את המאכלים הידועים במפגש הזה היו חמש דורות פנחס בן יחזקאל סיפר את הסיפור של הסבא וסבתא שלי איך עלו לארץ
בס"ד
מנשה תודה. לאחר ששוחחנו בטלפון נכנסתי לאתר ואכן ראיתי את הודעתך.
אני מודה לך מאד על היוזמה.
בעז"ה שנהיה בריאים אודיע גם לאחי אבינועם ויתכן שאחותי דליה תהיה כאן גם. כמו כן נודיע לדוד יוסף וכרמלה
ושהם יודיעו לזלדה, לאביבה ולנורי.
גם הם לא נוסעים בשבת אבל בחול המועד נראה לי שהם ישמחו בעז"ה לבוא
למפגש.
שה' יתן לך כוח להמשיך ולאחד את כל
הנשדידנים ולאשתך היקרה שעומדת לצידך בכל הכרוך בנושא המפגש המשפחתי המורחב יישר כוח גדול!!!
בת-שבע
לכל הנאשדדידנם היה אירוע מהמהם שמחנולראותכם נחמד לראות שהעדה חיה בועטת ונושמת מחכה למפגש הבא תמונות יפרסמו בהמשך
לכל אלה שלא רצו להגיד מה הוא מוצאם
אתם יכולים להגיד בגאווה שאתם נשדידנים בת שבע בת דודי בלי נדר את המפגש הבא נערוך בחול המועד סוכות שגם אתם תוכולו להשתתף במפגש
ניתן לשלוח אלי תמונות לפרסום באתר לכתובת damich@gmail.com (תיבת דואר גדולה יותר) אם אפשר להקטין לגודל סביר לפני השליחה, זה טוב יותר.
מי שלא יודע להקטין יכול לשלוח 2 תמונות בכל הודעה, כך שההודעה תגיע ליעד.
אפשר גם להתקשר אלי לנייד בכל עת 050-6512923, אם אני עונה קצר או קורקטי אנא סליחה מראש – כנראה שאני בישיבה או טרוד בענייני עבודה אחרים.
מיכה דמירל
שלום וברכה לכול הנשדידנים באשר הם!!!!!
היינו אתמול בכנס המשפחתי המורחבעם כל המשפחה שלנו ונהנהנו מאוד מהפגש עם כל הדודים והדודות וצאצאים
כל הכבוד לפנחס הצעיר ברוחו ולמנשה כהן אחי הצעיר !!
שולה גולדמן[כהן]
בס"ד
מנשה כהן בן דודי שבוע טוב ומבורך,
בתמונה שפירסמתם באתר לא הצלחתי לראות מישהו/י שאני מכירה.
בבקשה תישלח תמונות שנראה את הדמויות
מקרוב. היה נדמה לי שאני רואה את דוד שלמה לפי צורת העמידה שלו אבל
הוא לבש חולצה תכלת ואיני יודעת אם זה הוא או לא…..
מנשה איני יודעת אם דיווחת לדליה
אבל אני כתבתי לאחותי דליה עכשיו במייל והיא
ישנה כרגע (פלורידה). כמו כן כתבתי
גם לאחי אבינועם למייל בעבודה ומקוה
שהוא יראה את המייל עוד היום ובעז"ה
שיצטרפו לאתר.
תודה רבה למיכה דמירל על כל האתר
הנפלא.
בת-שבע ברוך
נ.ב. אני מקוה שאתה יודע שהדודים אלי ומרים נחום עם ילדיהם ונכדיהם
היו אצלנו ברוך השם בחול המועד.
באמצע החג הזמנתי אותם. היה נהדר
ביחד עם המשפחה ונקוה תמיד בעז"ה
לשמור על קשר טוב וכבוד הדדי בין
כל השבט. שוב, מנשה הבן דוד החם שאוהב
לשמור על קשר עם כולם יישר כוח גדול
בת-שבע ברוך
בס"ד
רחל היקרה,
שמחתי לשמוע שכולם נהנו ואיך לא?…
רחל'ה אם שמעת סיפורים יפים, נשמח כולנו לקרוא את חלקם כמובן את מה שאת
זוכרת. הרי זה לא היה כנס עם נאום וישבתם בודאי קבוצות קבוצות ושוחחתם.
לכן אני מאמינה שלא רק אני שלא נכחתי אשמח לקרוא את הסיפורים אלא גם אחרים מבני השבט שלא היו בסביבתך באותם רגעים ישמחו לקרוא חלק מהסיפורים. רחל'ה אודה לך על התשובה באתר וכך תזכי גם את האחרים כמובן.
אגב, הדודים אמרו שהיתה חתונה יפה מאד. אני מאחלת לזוג שיהיה לכם מזל יפה בחיים וירוו לכם נחת תמיד
א מ ן !
באהבה
בתשבע ברוך
מנשששהההההה,
מחכים לראות תמונות באתר לאלתתרררר.
רחל
בת שבע שבוע טוב ומבורך
תודה על הברכות ואמן בכל בית בישראל שיהיו רק שמחות .
אכן היה מפגש מאד מרגש ממש שבט גדול וחבל שלא כולם יכלו להיות שם. רק לשמוע את סיפורי הילדות שהיתה לנו ואת ההיסטוריה של המשפחה היו סיפורים שמעולם לא שמעתי ומאד התרגשתי. מקוה להתראות בקרוב. רחל משבט מש' כהן
ההודעה שהיתה כאן נמחקה לבקשת הכותב.
בס"ד
דוד פנחס שבוע טוב,
גם לך מגיע יישר כוח גדול על היוזמה
של המפגש עם המשפחה המורחבת.
בודאי שמי שלא הגיע הפסיד וחבל בתקוה
שהמפגש הבא יתקיים אי"ה באמצע השבוע
כך שגם אנחנו נוכל להשתתף ולראות את
כל המשפחה.
אחי גדעון כהן כתב לי שהיה משהו
ודיברתי עם הדודים מרים ואלי נחום
והם מלאי התרגשות והתלהבות.
מה שלום ציפי ואילנה. ידוע לי שהבת
של אחת מהן גרה בלפיד בסמוך לישוב
שלנו קרית ספר. אודה לה אם תוכל
להודיע לי שהיא אצל ביתה ואני מוכנה
לנסוע לביתה בלפיד ולראות אותה או
שהיא תבוא אלי. ממש מחמם את הלב המפגש שהיה היום.
דוד פנחס דרישת שלום חמה לאשתך.
בת שבע ברוך,
אחות של גדעון כהן
לכם היום.
מודה מקרכ לב לדנה ומיכה דמירל וחלציהם על השתתפותם במיפגש משפחות בן יחזקאל. כהן. וחנניה .מקוה אני לעוד מפגשים ומקוה שיבואו עוד הרבה שלא באו למפגש זה .מבקש אני מכל הפפרצים לשלוח הרבה תמונות שצילמתם . מיכה הבטיח להכניס התמונות לאתר. אנא עיזרו לו ובכך נוכיח לאלה שלא באו כמה הפסידו בברכת אלהה גלכון.עוד כולם לכתוב חוויותיכם
בס"ד
לרחל קיצוני היקרה !
מ ז ל – ט ו ב
לנשואי הבת. יהי רצון שיזכו החתן עם
הכלה להקים בית נאמן לתפארת על טהרת
הקדושה.
ולכם ההורים היקרים רוב נחת ושמחות.
בעז"ה יהיו עוד שמחות.
באהבה ובברכה,
בת שבע ברוך
קרית ספר
בס"ד
למנהל האתר מיכה דמירל הי"ו שבוע טוב ומבורך,
מרגע שנכנסתי לאתר הנפלא שבנית
אני נרגשת ומתפעלת מאד מכל ההתכתבויות של כולם עם כולם.
איזו אהבה חמה בין כולם. ידוע שהכורדים אנשים חמים וטובים.
נוסטלגיה נהדרת.
אין לי מילים. אינך מתאר לעצמך איזה
אתר מוצלח בנית
רציתי מידי פעם לבשל את התבשילים
שלנו אלא שלא ידעתי כיצד ועכשיו
פתוח לפני האתר עם כל המטעמים של
הנאש דידנים.
יישר כוח גדול ואני מאחלת לך ולבני
משפחתך הרבה בריאות ונחת מכל יוצאי
חלציך. אתה פשוט הפגשת ומפגיש בין
אנשים ומשפחות שלא ראו אחד את השני
שנים.
תבורך מפי עליון על כל הטוב.
שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות
בת-שבע
קרית ספר