ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.
ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.
לשואל מתחתיי את השאלה כיצד אומרים כחול?
חושבני שאם היית מעיין במילון שלנו,
היית יודע את התשובה.
והתשובה לשאלתך בהקשר לצבע כחול,
לצבע כחול אומרים : מאוי= MAVI
שזה גם מהשפה התורכית.
איך אומרים צבע כחול
טוּביהלה
האנשים שהזכרתה אינם מדברים בלישאנאן
ואילו הכורדים האירנים כן מדברים ואפילו טוב יותר בשינויים מעטים פשוט הם משתמשים במלים פרסיות ואתה בתוכיות
חברים יקרים !
יש הרבה מיני להגים,
גם העדה הכורדית של עיראק מדברים ארמית,
האם הם נאשדידאן ?
האם הכורדים האיראנים הם גם נאשדידנים?
המרונים גם מדברים ארמית,
האם הם גם נאשדידאן?
האשורים גם מדברים ארמית בלהג שלהם,
האם גם הם נאשדידאן ?
נו…….?
טוביה צפיר.
מיכה
אתה יכול בשקט להוסיף עוד להג דרומה מנאר'דא הלהג של כורדיסטאן האירנית
אְלְהָא גָלוֹך
למיכה, ולכל עדת הנאשדידאן!
עד שתגיעו להחלטה סופית בעינין:
מיהו נאשדידאן ? (כמו בעיניין מיהו יהודי)אני בינתיים אטוס לתורכיה בכדי לבקש את האזרחות התורכית שלי,
ועד אז…
NE MUTLU TURKUM DIYENE
שיהיה לכם חג שמח !
ממני,
GIDON KEMAL ATA-TURK
אגב שימו לב
אני לא מנסה לצור אבחנה או הבדלה בין האנשים רק להצביע על עובדות – המושגים "לישן דידן" ו – "לישאנ/ה נושן" התחילו כביטויים בפי האנשים אולם היום הם כינויים רשמיים לחלוטין של ניבים שונים של ארמית.
אנסה לצור קשר עם מר אברהמי ביום א' היה לי את המספר שלו פעם אני מקווה שאאתר אותו הרעיון להזמין אותו למפגש רעיון טוב.
מיכה
אפשר להחליף את הלוגו ל"אנא כורדי"
אני התכוונתי למקורות הניב לישנא נושן, אני יודע איפה סננדאג'.
מצ"ב דוח אתנולוג על לישן דידן:
הלהג הצפוני – אורמיה, סלמס ואנאטוליה, הלהג הדרומי – נאר'אדה, אושנו, מהבאד.
60% עד 70% התאמה ללישאן נושן ולהלאולה, אין התאמה לניבים אחרים.
Northern Cluster Lishán Didán (Urmi, Salmas, Anatolia), Southern Cluster Lishán Didán (Naghada, Ushno, Mahabad). Northern Cluster Lishán Didán, Southern Cluster Lishán Didán. 60%-70% intelligibility of Hulaulá [huy] and Lishanid Noshan [aij], but not with other Aramaic languages.
למיכה ולכל מי שהגיב לשאלות שלי.
תודה על ההתייחסות וההסברים.
חג שמח לכולכם, בתי כהן.
שלום לכולם
היהודים מכּורדיסטאן האירנית לדעתי הם נשדידנים לכל דבר ואפילו שפתם הארמית טובה יותר מאלה שמאורמיה ונאר'אדא יש בשפתם שינויים אבל אלה הם שינויים על טהרת הארמית המדוברת אותם מלים שאנו אומרים אותם מתורכית פרסית וערבית הם יודעים לאמר בארמית מדוברת ,אם כי גם הם משתמשים במלים פרסיות אבל בודדות מאוד, שאר המלים הם אותו הדבר , המושגים נאש דידאן ואו לישאנא נושן = לשון שלנו הם בכלל לא שמות תואר, ובכלל אני מצטרף לדעתו של דוד פנחס שמעולם לא שמעתי את המושג נאש דידאן אלא בשנים האחרונות , אנחנו תמיד אמרנו נאש דידאן בזמן שדברנו בינינו וכשרצינו לשאול על פלוני אז אמרנו שהוא נאש דידאן אבל לא עשינו מזה לוגו,
אְלְהָא גָלכוּן
שְׁבָּתְכוּנִישְׁ בְּרְּכְתָּא בְּרְּכְתָּא הָוְיָּא
האיזורים שמדבר עליהם מר אברהמי הם דרום אזביג'אן האירנית ואין להם קשר עם צפון עירק
אְלְהָא גָלְכוּן
איך אפשר ליצור קשר עם דניאל אברהמי. תודה
גם מוסול חנקין ועוד שאר האזורים מסביב.
זו היתה כוונתי שציינתי צפון עיראק.
תודה לך,
ג. באגר BEY EFENDI
ארביל וזָאכוֹ הם צפון עירק
לגדעון שלומייה.לידיעתך סבתא חנה וכל בני משפחתה הינם מהאזור עליו מדבר מר אברהמי בראיון. כך שבעיקרון לא משנה אם אומרים לישאן נושאן שזה שפה שלנו או אם אומרים נשדידאן שזה אנשים שלנו.שני המושגים נכונים ןאין הבדל בניהם. אם תגיד למר אברהמי לישאנן הוא יבין אותך בדיוק כמו שתגיד לו לישאן נושאן.אלהה גלוך ורכוך ברכתה.[התכונתי לנסיעה טובה]פינחס.למיכה אבקש סליחה הדפסתי בטעות פעמיים אנא מחק המיותר אלהה גלוך פינחס
אם אפשר כדאי להזמין את מר אברהמי ובני הלישאן נושאן גם למיפגש .כדי לאחד. אני כתבתי לפני כן כי המושג נאשדידאן נכנס רק לפני מספר שנים .הוא אומר בראיון כי הם חיו תחת שלטון פרסי והרי העולים שהגיעו לארץ במהלך השנים 1921 עד בערך 1927 גם חיו תחת שלטון פרסי.לכן נראה לי כי המושג לישאן נושאן הינו מדויק. אני השתמשתי מידי פעם במושג לישנאן.ןזה בדיוק קיצור לישאן נושאן.אשמח אם כולם יסכימו. כי מוטב לאחד מאשר להפריד.בודאי גם הם משתמשים במושג אלהה גלכון אז שיהיה אלהה גלכון ואלכון בריכה הבה.פינחס
בתי שלום,
פגשתי את דניאל אברהמי שמרואיין והשפה שלו מאוד דומה לשלנו. הוא יוצא סננדאג' וכשהוא שוחח עם נאש דידן היו כמה מילים ומשפטים שלא הובנו, למרות הדמיון הגדול בין הניבים.
הארמית של דניאל, יוצא סננדאג' מקורה בסביבות אירביל, וגם הניב שלו מתחלק ל 2 סוגי-משנה. אם מדברים איתו הרבה זמן אפשר לשים לב שהניב שלו מושפע יותר מערבית ומכורדית (הערבית דוברה על ידי יהודים שם) ואילו הניב שלנו מושפע יותר מטורקית, שפתם של האוכלוסיה האזרית באיזור אורמיה.
למרות שההבדלים קטנים בין הניבים, יש חלוקה וניתן לכל ניב שם משלו, אפילו אם משמעות השם זהה. לישן דידן ולישנה נושן אלו שני ניבים דומים עם שמות דומים לכן, אבל מקורם באיזורים שונים של צפון עיראק ואיראן.
בדרך כלל מדברים על הנאש דידן כאלו שמוצאם באזרבייז'אן הפרסית ומזרח טורקיה, ואילו דוברי ארמית אחרים מוצאם דרומה מזה בסננדאג', זאכו, אירביל וכד'. חלק מהניבים של אלו שונים לגמרי מלישנאן.
אני מאוד מעריך את פועלו של דניאל והתרשמתי מאוד מאהבתו לשפה הארמית, הוא גם כותב שירים יפים בשפה ומכיר אותה על בוריה. למרות זאת, השפה שלו קצת שונה והמוצא שלו קצת שונה ממה שמכונים נאש דידן.
לבטי מאילת !
לידיעתך ! השפה הארמית איננה רק של יוצאי הנאשדידאן,
השפה הארמית מדוברת בכמה מיליונים מועטים בעולם[ 3 מיליון ??]היא משמשת גם את העדות הנוצריות הקיימות בזרם הנוצרי.
המרונים שאנו מכירים מלבנון מתפללים בשפה הזו ארמית של מסופוטמיה,
והנוצרים האשורים ,יעקוביטים-ונסטוריאנים גם מדברים בשפה הזו, ורובם חיים בלוס אנג'לס, שם יש קהילה גדולה, ששפתם היא ארמית, וכל אחד בניב שלו.
שמעתי את הראיון עם נוטרי הארמית שהקטע שלו הוכנס פה באתר,
וכפי שטענתי תמיד, וגם צדקתי, שיוצאי העדה הזו מאיראן[כורדים איראנים]הם אינם נאשדידאנים, בדיוק כמו שטענתי שהכורדים העיראקים,[זאכו,ושאר יוצאי צפון עיראק] גם הם אינם מהעדה שלנו, והעידו על כך המרואיינים שדיברו בכתבה, שאמרו בעצמם שהם לא נאשדידאנים.
הרי ידוע שלא רק אנו מדברים בשפה הארמית, אלא גם הנוצרים האשורים, וגם הנוצרים הבבלים.
אז תהיו גאים בעדה שלנו, והמשיכו לכנותה בשם נאשדידאן.
מיכה שלום.
צפיתי ברעיון בערוץ 2, ולא הבנתי מה
הבעיה של המרועיינים. הם טוענים שהם
מכורדיסטאן, כאשר שאלו אותם אם הם מנאשדידן, הם ענו חד משמעי לא! אנחנו לישאן נושאן,
אבל המילים שהם אמרו זהות לשפה שלנו.
מפריע לי שסוף סוף בתקשורת מכירם את
הנאשדידנים, כמו המרעיין ששאל, אתם
מנאש דידן? והחברה הנ"ל מטעים את
התקשורת. זה יכול להטעות את הדור
הצעיר של הנאשדידנים. מה גם שהם
הקימו עמותה נפרדת, וקוראים לשפתם
ארמית. אשמח אם תגיב לרעיון, שאבין
מה ההבדל בנינו לבינם.
בתודה מראש, בתי כהן מאילת.
לגבי המפגש,
ובכן, לפי התגובות אני מציע להעביר את מועד המפגש ליום שישי אחרי חג שני, דהיינו 9 לחודש אפריל, באיזור הצהריים (13:00)
כך גם שומרי המסורת יוכלו להגיע וגם מי שעובד במהלך השבוע ומי שחוזר מטורקיה יגיעו.
לגבי המיקום – 4 אפשרויות –
בפארק הלאומי ר"ג (הזזנו את התאריך אין מימונה)
פארק פרס בחולון
פארק דרום
או פארק וולפסון ביד אליהו
אם אין תגובות אז נחליט סופית עוד כמה ימים…
מיכה
שלום מר לוי
במחילה מכבודך – שְׁרְוָלֶה = תחתונים בארמית בתורכית זה המכנסיים עם השק בין שתי הרגליים שָׁרְוָל
מר זהבי עדכנתי שטיח קיר / כיסוי מטה
תודה
שלום ללוי זהבי
נכון מה שאמרתה מאחר שהשתמשו בגָ'אגְ'ם גם ליופי על הקיר לא מצאתי תרגום יותר טוב משטיח קיר אשמח לקבל עצות נוספןת לתרגום המילה
שלום למוטי גבריאלי
תָאתָא = אבא כך אומרים יהודי כורדיסטאן האירנית , אתיעץ ואולי ואולי אכניס את המילה בציון המקור
דניאל אברהמי, יו"ר עמותת נוטרי הארמית התראיין עם חברו בתוכנית הבוקר בערוץ 2. להלן השידור (יכול להיות שיעבוד לאט…) –
למיכה,
אני מתאר לי שאתה לא מכיר את הסביבה טוב,ןזה לא בושה, פארק דרום לא נמצא ליד בלומפילד, היות ובלומפילד ממוקם ביפו.
פארק דרום קרוב לשכונת התקוה, ברחוב דרך לוד, היום זה נקרא דרך חיים בר-לב.
והפארק שביד אליהו נקרא פארק וולפסון והוא ממוקם בכיש הטייסים פינת לה -גווארדיה, ליד עירוני ט'.
היות ואנו מדברים על איסרו חג, כלומר יום למחרת פסח, אני הייתי מציע לכם את הפארק שליד כביש הטייסים,
היות והיום הזה נפגש עם המימונה של המרוקאים, ועם החג של העדה הפרסית, שאינני זוכר בדיוק כיצד זה נקרא.
ההחלטה היא בידכם,
ושיהיה לכם חג שמח,
ממני גדעון,
שכניראה יהיה בתורכיה.
בנוגע למפגש, נראה כי הפארק הלאומי יהיה עמוס.
האפשרויות שהועלו (תודה לנורית) הן –
הפארק הצמוד לאצטדיון בלומפילד
פארק דרום ע"ש בגין, אחרי שכונת התקווה ליד כפר שלם
הפארק באיזור יד אליהו/גבעתיים דרך השלום לייד תיכון עירוני ט'
אנא דעתכם, לי ממש אין מושג.
מיכה
לכל המעונינם ארמו'נה אומרים עיני מהה לא שתולו ולא כפי שכתבה אהובה מזרחי .זה אחד ההבדלים בבטוי.בסך הכל כולם מבינים את כולם.אלהה גלכון.
נודע לי על האתר הנחמד הזה אתמול, לכל העוסקים באתר תבורכו. בשעת גלישה אחת נתקלתי בשמות של אנשים מימים רחוקים אשר רק ברגעי נוסטלגיה נדירים אני נזכר בהם. אתר יפה נעים ומעלה הרבה חיוכים. תודה.
לוי זהבי בעבר הרחוק מאוד זרגרי.
ביטוי שניתן להוסיף למאגר הביטויים: עיני מהה לא שתוילו = העיניים שלי לא שותות מים, והפירוש הוא: אני לא מאמין.
ברכה: כסך לא ק'לה = שהבטן שלך לא תישרף, והפירוש הוא: שלא תדעי צער.
אהובה
לאיילה כרמלי-רוקח שלומות! אני לא מאמינה… את הבת של צ'וקל ז"ל… אני היכרתי אותו היות שהוא היה חבר של הוריי, וביקר אצלינו לעיתים. אני זוכרת אפילו שכשהייתי בת 5-6 הורייך ערכו אצלם מפגש חברתי ואני התלוויתי להוריי ובאתי אליכם. הם השכיבו אותי לישון באחד החדרים שלכם, אולי אפילו החדר שלך, כי היה כבר מאוחר והמסיבה לא הסתיימה. אני זוכרת את מראה הבית שלכם בתל גיבורים וגם את מראה הרחוב שלכם. אביך ז"ל היה איש שמח, יפה-תואר, אוהב אנשים, מלא הומור, ואם אני זוכרת היטב הוא גם שר יפה, בעיקר שירי אהבה בלשן דידן.
לידיעתך להוריי קוראים ננה ואליה (בעבר זרגרי, אח"כ שינו לגבעתי) וגרנו אז בשכונת סחנה אשר ביפו (על גבול עמידר שבבת-ים).
אני איילה בת לאסתר ואליהו (צ'וקל)כרמלי, הורי כשעלו לארץ גרו בירושלים, עם היוולדו של אחי הבכור יוסי עברו לתל – גיבורים בחולון.
כיום אנו עדין גרים בחולון, אבא אליהו צ'וקל ז"ל היה איש בטחון בבית חולים וולפסון.
אשמח לשמוע מאנשים שהכירו את אבא ז"ל.
חג שמח לכל הנאש דידן ולעמנו ישראל
אמן!!!
איציק
יש מתכון לק'ליה בעמוד המתכונים.
מיכה דמירל
לאיציק לוי.
יש לומר קאליה = KALIYA
זה אותו בשר צלוי, או קלוי, שמושרה בתוך צינצנת עם השומן שלו.
לבריאות !
שלום,
אני צריך דחוף (אם אפשר) מתכון מפורט להכנת גליו (בשר לפסח.
תודה,
איציק לוי
כללתא זה תרנגולת קלה זה תרנגולות
כורז= תרנגול יש צורך לקבל מידע מאנשים נוספים
כְּלֶלְתָא = תרנגולת – בארמית
כּותְרָא = יונה – בארמית
ישנם הרבה מילים בהרבה שפות שמשמשים שתים או יותר שפות.אותו דבר גם אצלנו.כורז זה תרנגול.וקלה זה תרנגולת.יוהו זה יונה.גוש זה ציפור.
המילה הזו חורוז= תרנגול,
היא גם מילה תורכית.
בהקשר לארמית,
אני מקווה שמחר השאלה תיפתר.
שלום מר אורי ידידיה
המילה כוֹרז= תרנגול היא בפרסית אני לא שמעתי אותה בארמית אבל אם כמה חברים יכתבו ששמעו מילה זו בארמית אזי יש מקום להכניסה ולרשום שהמקור מפרסית
שלומייה.מתאים איסרו חג .ברמת גן. בואו בהמוניכם.אלהה גלכון.
אינני בקיא כל כך במושגים כמו איסרו חג,
אולם אם זה יוצא יום של המימונה,
אינני מציע להתכנס בפארק, היות ויום זה מיועד לעדה הפרסית, שממלא את הפארק בהמוניה.
לידיעתכם !
תודה.
אה גדעון!
עכשיו כשיודעים שזה אתה נקח את מילתך כחצובה בסלע!
לא מדובר בחול המועד, זה איסרו חג.
תקדים את הטיסה חזרה, בלעדיך זה לא אותו דבר
לפי בקשתו של מנהל האתר מיכה הנכבד!
הנני מציין את שמי,
גדעון.
אכן אני ממליץ על הפארק הלאומי,
אילא שצריך עוד להזכיר,
שבימים של חול המועד, הפארק עמוס באורחים שבאים הנה מכל גוש דן,
אני מצטער על כך שלא אוכל להשתתף בכנס הזה, משום שבחול המועד פסח,
אני אהיה בתורכיה.
אז שיהיה לכם חג שמח !
לתושב הפארק
אני שמח שאתה מעיד על הפארק הלאומי אך מצטער שלא ציינת את שמך לפחות…
——————-
ובכן, אם נקח את מלתו של תושב הפארק, אפשר לארגן מפגש בפארק הלאומי ברמת גן, ביום איסרו חג – 6 לאפריל – כב בניסן.
אני מציע בשעה 15:00 כך שמי שעובד חצי יום יגיע, ויהיה מספיק שעות אור כדי להנות.
מי בעד? מי נגד? מי מתכנן להגיע?
זה הזמן להפסיק להיות ביישנים ולכתוב כאן.
מיכה
אם כבר הזכירו כאן את הפארק הלאומי,
אכן, הכניסה לפארק הלאומי היא חופשית לגמרי, ובנוסף, הפארק עבר תוכניות שיקום עצומות, והפך לאחד הפארקים היפים במדינה.
אני גר 10 מטר מהפארק הלאומי, ואני יכול להעיד על כך.
אז, שיהיה לכם חג שמח,
וברוכים הבאים לשערי הפארק הלאומי.
נאשדידאן,
תושב הפארק הלאומי.
סָאלְמָאך אְנְתִילֶה סִילָאךְ גֶבְ אֶינָא אְּטָּאדְּ מָּאלְּיָּאטֶּה אָנָאשְׁ גְדֶנָה
קחי את כדך ולכי אל העין עד שתמלאי אותו אגיע בינתיים
תודה לגדעון
ואמנם כך, המילה גצ'ה היא תורכית במקור וכל עוד יש הגדרה לעז = אְזָא בארמית אנו נצמד לארמית
אְּלְּהָה גָלוֹן אּח'ונִי
למיכה ולכולם שלום!
גם אני תושבת הצפון ולא מכירה כל כך פארקים במרכז. נדמה לי שבפארק הלאומי ברמת גן יש את התנאים הטובים ביותר. אינני יודעת אם הכניסה חופשית או לא. אנא מכם תושבי המרכז, כיתבו כאן באתר מה אתם מציעים.
תודה, אהובה