ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.
ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.
לגבי עילום שם –
האתר שייך לכולם ולא כולם צריכים להסכים עם כל דבר שכותבים כאן. כתבנו כבר פעם שהויכוחים (התרבותיים) מכניסים קצת רוח חיים לאתר.
היכן שתציב שני יהודים תקבל שתי דעות, אתה יודע, וביננו יש כמה שדוקא הסכימו עם דעתך אז, כפי שאני זוכר.
לשואל האלמוני… הבנתי שיש כיוון לשאלות קודם ואנסה לאמר את דעתי הצנועה בעניין.
כידוע לך אין "נאש דידנית" והפירש של לישן דידן מראה שמדובר על "השפה שלנו" דהיינו השפה בה אנו מדברים להבדיל מהאוכלוסיה הזרה סביבנו.
כל זה מביא את העניין לנושא של הגדרה עצמית, הגדרה של עדה וקהילה ואין בזה שום דבר פסול, מתנשא או יהיר.
כמו שיהודי עולה ממרוקו לא מכליל את הטוניסאים בהגדרה העצמית של המוצא שלו כך כל קהילה עושה לעצמה, ואין בזה אלא למצוא את המכנים המשותפים שמתבטאים בשפה, במנהגים, בזכרונות, וכד' ולא יותר.
לא היה קשר בגולה בשנים עברו בין יהודי אורמי לקהילות מרוחקות, לא קשר יום יומי בכל אופן. להבדיל מכך, יש משפחות רבות שהיו מפוצלות בין סלמס ואורמי או בין בשקלה לסלמס. ב 1915 כשקהילת בשקלה נאלצה לעקור ממקומה עשרות משפחות התארחו על ילדיהן וציודן אצל משפחות מאורמי וחלק נשאר שם עד העלייה לארץ.
קשר כזה לא היה עם קהילות רחוקות, לא היה קשרים משפחתיים או כיוצ"ב כך שנוצרה הגדרה עצמית קצת שונה. מה עוד שמלבד השפה, הנוהגים והסביבה היו שונים בין הקהילות האלו.
קח דוגמא מיוצאי טריפולי שמבדילים עצמם משאר יהודי המדינה. זה לא נועד לפגוע באף אחד, אני בטוח.
בנוסף, כמו שגדעון הספיק לכתוב עכשיו, השפה היא מאפיין אחד בלבד. גם האשורים הנסטוריאנים שמדברים שפה קרובה לא נקראים נאש דידן.
לפעמים אני מעדיף לכתוב בעלום שם, בכמה מקרים כתבתי על נושאים מסוימים, שלא נעמו לאי אלו קוראים אבל נכונים, והתגובות לא איחרו לבוא
אְּלְּהָּה גָּלְּכוּן
שוב לשואל/ת האלמונית.
כל עדת הנאשדידאן ללא יוצא מו הכלל,
לפני שהתפזר לתורכיה-לבגדד-לאיראן- ולאזארבייג'אן,מקורו היה בימת אורמיה.
זהו שבט משבטי ישראל שהוגלה ע"י ממלכת אשור, והובא לימת אורמיה, ומשם התפזרו למקומות שכתבתי כאן.
היהודים הכורדים מעיראק ומפרס [קרמאנשה קרנד מפרס, ויהודי זאכו והסביבה, אינם שייכים לעדת הנאשדידאן.
זה שהם מדברים גם בארמית, עדיין אינו אומר שהם נאשדידאנים, כי הרי הארמית היא גם לשונם של הנוצרים המרונים והנוצרים האשורים, אז אי אפשר לומר שאלו הנוצרים גם נאשדידאן בגלל שהם מדברים ארמית..
לכן, גם יהודי קרמנשה, קרנד, וזאכו שבעיראק, אינם נאשדידאן.
צריך לציין עוד, שהארמית היתה שגורה בפי כל תושבי האזור הזה, ואפילו שפתו של אברהם אבי האומה.
לכן, אי אפשר לומר שהנוצרים שהזכרתי, בגלל שהם מדברים ארמית, הם נאשדידאן.
ועו עלי להוסיף כי, יהודי קרמנשה-קרנד-ויהודי זאכו והסביבה, אינם, ולא הגיעו מימת אורמיה, שהיא מקור הנאשדידאן, לפני שהתפזרו הלאה.
יש לי הרגשה שיוצאי אורמי וצפונה, הם קצת מנסים להתחמק משאר הנשדידנים משום מה,ולא נוח לי עם זה כי בכל הזדמנות הם מדגישים שיוצאי כורדיסטן האירנית הם לא נשדידנים אפילו שאלה מדברים נשדידנית אמנם עם שינוי מסוים אבל נשדידנית טהורה, אני כנשדידני מאורמי מרגיש כך
מיכה תודה רבה על העזרה
תשובות לשאלות… כמיטב יכולתי.
אם מישהו רוצה פירוט יוכל לקרוא ולהגיב בבלוג בקישור הזה –
http://blog.nashdidan.co.il/17062009004123-a.html
כורדיסטאן הוא חבל ארץ די גדול בצפון מערב איראן, מזרח עיראק ודרום מזרח טורקיה.
בכל המרחב הזה היו יהודים בכל מיני כפרים ובקרב אוכלוסיה אתנית שהיתה בעיקרה כורדית.
הנאש דידן היו בחבל ארץ בצפון כורדיסטאן ומעבר לה, בין אורמיה באיראן (אזרבייז'אן הפרסית) וימת ואן בטורקיה, פחות או יותר. האוכלוסיה המקומית באותן ערים בהם היו הנאש דידן היא בעיקר אזרית בערים הגדולות, והכורדים היו בכפרים מסביב.
השפה היא לא כורדית, אלא ארמית מזרחית חדשה. הכורדית היא שפתם של הכורדים ובטעות נוהגים לקרוא לשפתנו כך.
כן, לארמית הזו ניבים שונים ויש הבדלים בין הניבים ככל שהמרחק בין הכפרים קטן. מאורמיה צפונה לסלמס ועד בשחלן בטורקיה הניב הוא זהה. לנק'דה יש ניב כמעט זהה, ודרומה מזה יש הבדלים קצת יותר גדולים.
ההבדלים בין הנאש דידן ליהדות כורדיסטאן בכלל לא מסתכמים רק בשפה אלא במאפיינים תרבותיים אחרים כגון עיסוק, ועוד דברים שונים הנעוצים מהרכב אוכלוסיה שונה באיזורנו.
כמו שנאמר לי היהודים מנרדה וסבלח הם נאש דידן. יש כאלו בנאש דידן שמכנים עצמם טורקים ויש כאלו שאומרים פרסים. זה בגלל שבעת המודרנית השלטון המקומי נתן יותר טון ומי שעלה ארצה בעת האחרונה (אחרי 1930 בערך) כבר התערה יותר באוכלוסיה בה הוא השתקע. הנאש דידן התפזרו והתאקלמו במדינות שונות.
במשפחתי נהגו לאמר שאנו טורקים, אבל "מיוחדים". כשהתעקשתי אמרו טורקים אזרים, ושהתעקשתי עוד הסבירו לי "נאש דידן" אבל בלי לאמר לי מה זה…
מאז הלכתי וחקרתי לבד.
מקווה שעניתי על השאלות
מיכה דמירל
לשואלת האלמונית, בהקשר ליהודים מנגאדה ומסבלאך.
לפי עניות דעתי, אלו נאשדידאן !
האם היהודים שהגיעו מנרדה וסבלח נקראים נאש דידן כי סבתא שלי נולדה בסבלח וסבא שלי נולד בנרדה והם אף פעם לא אמרו שהם נאש דידן אלא אירנים האמת שתמיד ששאלתי את סבא אם אנחנו כורדים הוא אמר שלא סבא דבר גם טורקית
מאוד יעזור אם האורחים והכותבים בספר האורחים יזדהו בשמם…
חנה שלום וברוכה הבאה לאתר. אני שמח שקראת ועיינת בחומרים כאן (אם כי המילון באתר לא מעודכן וכולל כמה טעויות שטרם הספיקותי לתקן).
רובינו כאן מהנאש דידן יוצאי איזורים סמוכים לסננדאג' מצפון בכורדיסטאן הפרסית ובמזרח טורקיה.
לדעתי (המלומדת מעט) השפה הארמית הישנה, הדומה יותר לארמית התלמודית, היתה נהוגה בכל האיזור הרחב לפני מאות ואלפי שנה. הכפרים אז היו מרוחקים אחד מהשני והתחבורה לא היתה מהירה וכך התפתח ניב מעט שונה בכל איזור ואיזור, כך גם הניב של סננדאג' שונה מעט מזה באורמיה או בסלמס או בבשחלן.
אני לא חושב שניב כזה או אחר הוא "האמיתי", אבל אני בטוח שהמקור של הניבים אם חוזרים אחורה בזמן היא אותה שפה.
יש ספר של דר' ג'פרי חאן מאוניברסיטת קיימברידג' על הניב של סננדאג' ובמיוחד יהודי העיר. את המחקר הוא ערך כמובן בישראל. הוא מציין שם שהניב של סננדאג' דווקא שמר על מאפיינים שאין בניבים אחרים כגון האבחנה בשפה בין פועל עומד ופועל יוצא.
קיבלתי את הספר של דר' האן הדן בניב של אורמיה ואין לי את הספר על סננדאג' כך שאינני יכול לפרט יותר.
מיכה דמירל
האם הערים שגרו בהם נאש דידן נימצאים באזארביגן?
מה ההבדל בין יהודי כורדיסטאן האירנית לבין נאש דידן גם נאש דידן באו מאירן ומדברים ארמית (כורדית אולי בניב שונה ובאמת יש המון ניבים לשפה הכורדית)
המידע החשוב ביותר, בהמשך להודעה הקודמת, היא העובדה שנולדתי בעיר סננדג'.
זה שבוע מאז התוודעתי לאתר זה ואני מעט מבולבלת. אני נולדתי בכורדיסטאן הפרסית לפני כשישים שנה. עליתי עם משפחתי לארץ בהיותי בת שבע. אני דוברת את השפה על בוריה. אבל נראה לי שהשפה שלנו (לישנא דידאן) מעט שונה. עיינתי במילון שבאתר, בפתגמים ובכל היתר. זה לא זר לי, אך זה לא בדיוק לישנא דידאן.קראתי לאימי (בת שמונים) חלק מהדברים. היא מגדירה את שפת האתר כ"כורדית עקומה", כלומר לישנא דידאן היא האמתית. אשמח לקרוא תגובות.
רובן הקדמת אותי בכמה שניות.. לא ראיתי את הודעתך וכמובן אתה צודק.
באורמי שתי משפחות שאני מכיר
סלמס של היום היא לא אותה עיר של פעם ואין בה יהודים
בבשחלן אין יהודים ולא שרד שום זכר לקהילה
בואן אני לא חושב שנותרו מהנאש דידן, אבא שלי עבר לאיסטנבול ועלה לארץ וכך גם כל המשפחות שאני מכיר. פגשתי כמה משפחות שגרו בואן בזמן האחרון אך הם 'ספניולים' דהיינו ממגורשי ספרד.
בנקדה אינני יודע.
בתשובה לשואל.
חושבני שאין כיום קהילה יהודית באזורים אלו, חלקם עלו ארצה, וחלקם מתגוררים באיסטנבול.
כידוע, הקהילה היהודית שחיה בתורכיה,
מורכבת מהקהילה הספרדית, האשכנזית-רומנית- והקהילה של נאשדידאן, שמכונים ע"י הספרדים, יהודים גורג'ים, בגלל מוצא רובם מטיפליס.
שאלה למיכה
האם יש עדיין יהודים דוברי ארמית באורמי, בבשחלן, בסלמס, או בואן, או בנקדה
לגבי הבעיה שלי עם כורדיסטאן האירנית –
כמו שכתבתי, הישוב בבשחלן ובמזרח טורקיה הוא מקורי וקדום ולא מדובר ביוצאי אורמי.
והניב הבשחלני מאוד קרוב לניב באורמיה וגם היה קשר הדוק בין הקהילות. בעת המודרנית האורמוז'נה הכניסו מילים פרסיות וה'טורקים' מילים טורקיות ונוצר פער קטן, אבל השפה הבסיסית זהה.
לא מזמן הבאתי חוקרים מאונ' תל אביב ולונדון להפגש עם דודתו של אבי שעלתה מבשקלה. מאחר והיא לא דיברה הרבה ארמית בארץ החוקרים התלהבו לשוחח איתה מאחר והארמית שלה "נקיה" משפות זרות ומקורית, כמו שהיתה מאות שנים בבשחלן וזה נדיר מאוד למצוא.
שלום לכולם,
בעניין המוצא, אני רוצה לתקן – הישוב היהודי בבשחלן וגאבאר שבטורקיה הוא קדום כמו הישוב בסלמס ובאורמיה.
רק הקהילה בואן נוסדה ב – 1918 בערך והיא חדשה.
הנאש דידן לא דיברו במקור רוסית, אלא ארמית, טורקית אזרית ומעט כורדית ופרסית. בעת המודרנית באורמיה למדו היהודים פרסית בבתי הספר.
יחד עם זאת, הרבה מיהודי סלמס וצפונה נאלצו לצאת לרכוש את הסחורה ולעסוק במסחר ברוסיה, ובעיקר בטיפליס ושם הם נאלצו ללמוד רוסית. למשפחתי בסלמס היתה חנות בשכונה היהודית, וגברי המשפחה ידעו לדבר רוסית בדיוק מסיבה זו.
הפרסים לא אפשרו ליהודים לקחת את משפחתם לטיפליס ולכן רק באיזור 1918 בעקבות המאורעות באיזור עברו הרבה משפחות יהודיות גם צפונה לרוסיה. אני מניח שמשפחתו של גדעון וגם חלק ממשפחתי ורוב הנאש-דידן בטיפליס מקורם בסלמס או בטבריז.
למי שיש זמן יכול לקרוא מכתבים מהקהילה היהודית בבלוג. מי שרוצה להתעמק אני יכול אולי לנסות לשלוח חומרים ויומנים שמתארים את המאורעות ואני חוקר אותם מזה כמה שנים כבר והספקתי לאסוף קצת…
מיכה דמירל
לדני שירם בן שלמה שלום ושמבשלת שפטה וכיפתה בפראג הרחוקה והמושלגת
גְּלָּכָה תָּלְּגָּה לָּא כְּוָּשְּלֶּה כָנְּצִּ'י קָּרָּדָּה אִּילָּה, אָּנָּה בְּשְּלִּי בָּנושִּי כָנְּצִּי צ'ורְּבָּה גָּל טְּלוכֶה, אָּכְצִּ'י כוש כְדְרָּה אְּבֶּלִּי זְּבונְּיי קָּארְּטְּנוּ
אְּלְּהָּה גָּלָּך לֶּקְּת אִּילָּת
Hosgeldiniz Sain GAZI MUSTAFA KEMAL PASA Buyuk Icin Ve Saglik olun
דוד חנניה האם אתה הבן של ביוז ויחזקאלזל"
דוד הנניה שלום האים אתה הבן של ביוז ויחזקאל זל"
בהקשר לנאשדידאן שבאו מטיפליס.
אחות לסבתי ששמה הוא HAVIK אישה בת 98, עלתה לארץ מטבריז[איראן]מדברת רוסית, בנוסף לשפות שהוזכרו פה.
במקור היא מטיפליס, עברו לטבריז, ומשם עלו ארצה.
אחותה שהיא סבתי המנוחה, ירדה מטיפליס לאיסטנבול,ומשם עלו ארצה, גם היא וגם סבי המנוח,שהוא בעלה[מיוצאי סלמאס]גם היה דובר רוסית.
חושבני שהמשטר הסובייטי השפיע על ארץ מוצאם.
שלך בידידות,
GIDON KEMAL ATA-TURK
tk'
DEGERLI ARKADASIM
אני דווקא חושב ששפת הנאשדידן שאנו מדברים רצופה במילים תורכיות.
DOGRUMU
DEGILMI
לכל המתענינים רובו שלומיי.אנשים שדיברו גרוזינת ואו רוסית זה אנשי נאשדידן שעלו מטיפליס .כל האחרים דיברו לישאנן,תורקית אזרית וחלק גם ארמנית אבל בשום אופן לא רוסית.אלהה גלכון .פינחס
שלום לכולם
ההיפך הוא הנכון, כל הנשדידנים מוצאם הראשוני הוא מכורדיסטן האירנית, ומאזרביג'ן האירנית,שהיגרו בשנת 1918 ואחריה, לטיפליס, לְּבָּשְּקָּלָּה, לואן,לירושלים , ולתל אביב, יתרה מזאת, יהודי כורדיסטן האירנית (להוציא את יהודי כָּרְּמָּנְּשָּה) מדברים נשדידנית יותר טובה, מאחר והם לא משתמשים במילים תורכיות ,ופרסיות, ולכן קשה יותר להבין את קריאת מגילת רות ליוצאי האיזורים האחרים.ולכן מיכה לא צריכה להיות לך בעיה עם המונח כורדיסטן האירנית, אשמח לשמוע דעות נוספות. וכמו שכתב ידידנו בתורכית כולנו אחים מהיכן שנהיה.
אְּלְּהָּה גָּלְּכוּן מְּן לֶּיקְּת הָּוֶּיתוּן
מיכה,
אתה צודק בדבריך !
לא כל מי שמדבר ארמית הוא נאשדיאן.
הנאשדידאן שלנו שהגיעו מפרס ארצה, אלו בני עדתנו שהיגרו מטיפליס לפרס.
ואילו הכורדים האיראנים, הם יליד המקום, ולא מהגרים מטיפליס לאיראן.
לכן,יהודי קרמנשה, ויהודי קרנד, אינם מעדתנו.
הנאשדידנים שבאו מפרס ארצה, מדברים
לישנאן, תורכית, גרוזינית, פרסית, וגם רוסית.
הם אינם נימנים עם יהודי כורדיסטאן האיראנית.
בהמשך להודעה הקודמת, אני חייב להוסיף שאני כתבתי רק בעניין הגדרת העדה, בכל מקרה כולנו חברים וכולנו אחים וכמובן כולם מוזמנים להיות בני בית גם באתר הזה.
יש לי אישית בעיה עם המונח "כורדיסטאן האירנית" מאחר והוא מוציא את מזרח טורקיה מהסיפור ויש הרבה מאיתנו יוצאי בשחלן או ואן או הסביבה.
KURT/ERMENI/ALEVI/MUSLUMAN/ YAHUDI/HRISTIYAN
HEPEMIZ KARDESYIZ
TEK MEMLEKET TEK BAYRAK
NE MUTLU TURKUM DIYENE
נ- ב
הניב הנוסף שאנו לא מבינים של יהודי כורדיסטן האירנית,נדמה לי שהוא של יהודי כָּרְּמָּנְּשָּה
הניב של יהודי כורדיסטן האירנית אלה שאומרים לכסף פָּארֶּה הוא שמונים אחוז כשפתם של יהודי אורמי ונאגאדה, והמגילה נאמרת ממש בשפתם .ישנם גם ניבים נוספים שאנו לא מבינים (נדמה לי ניב אחד )
אְּלְּהָּה גָּלְּכוּן לֶּיכְּת אִּילֶּתוּן
לדוד פנחס היקר!
אתה צודק בדבריך בקשר לסבי המנוח,
גם אני כנכדו,הבחנתי בארמית שהיה מדבר, ושלא היתה זהה לארמית של סבתי המנוחה.
ואם לומר את האמת, מעולם לא ניסיתי גם לברר את מוצאו של סבי המנוח,ועד היום אינני יודע מאין הניב שהיה דובר, הגיע אליו.
מה שכן אני יודע, שהוא גם הגיע מטיפליס,וידע גם לדבר תורכית אזארית,רוסית,ארמנית, וגם כמה מילים בשפה הכורדית.
אשמח אם תכתוב לי על פשר הניב שהיה שגור בפיו, ומאיין היה מוצאו.
בברכה,
גדעון,
הנכד של דודתך חנה עה"ש.
למיכה הנכבד!
קצת לחדד את הקוראים,
אמת אמרת כאשר כתבת על יוצאי איראן הכורדים שהם אינם נאשדידאנים.
כמו שהזכרתם פה את מושב אחיטוב,
יצא לי להיות באנטליה לפני שנה,
שם פגשתי בזוג ישראלים המתגוררים ליד הכינרת, ושדיברו בינהם בארמית.
כששאלתי אותם : האם אתם נאשדידאן?
ענו לי: אנחנו כורדים מאיראן.
התחלתי קצת לשוחח עימם, והבחנתי שהם מדברים אומנם ארמית, אך לא הבנתי אותם ברוב המילים שדיברו איתי.
באחת מהמילים שהבחנתי בדיבורם, היתה המילה פארה= pare'וכששאלתח אותם לפשר המילה, נענתי, שפארה זה כסף בשפתם, בו בזמן שבשפתינו זה : פאסה= FESSE.
המילה פאר קרובה יותר לתורכית שבה נאמר פארה= PARA.
ששאלתי אותם על השפות הנוספות שבפיהם, נעניתי, שהם מדברים בנוסף לארמית הזו, גם לכורדית וגם לפרסית.
תיכף הבנתי שהם לא נאשדידאן,ואם יהיה מישהו שמוכן להתווכח עימי על כך, אין לי בעייה לסתור את דבריו.
ועוד אוסיף, ואמשיך לומר,שכל נאשדידאן מעדתינו,[יליד מחוזות הנאשדידאן]שנולד באזורים הללו, מדבר תורכית, בנוסף לארמית, לגרוזינית, לרוסית, וגם לפרסית.
לכן, כמו שאמרת, אני נאשדידאן ממקום כך וכך,…
אני מקווה שבזה תמה ונשלמה בעיית הזהות של מי שעדיין לא מבין, כמו שאומרים אצלנו .. PREKLA ZELLA!
שלכם בידידות,
גדעון (ADANALI)כהן
גדעון החמוד שלומי הבית. הניב בקריאה במגילת רות זה בדיוק מוחלט לניב של סבא שלך מנשה.אלהה גלוך לכית אילת. פינחס
למיכה ולכל בני העדה שלום רב. הקריאה במגילת רות אותה הזכרתי הינה בשפה המדוברת יום יום .ישנם במגילה מילים קשות גם למי שמדבר את השפה אבל אם מאזינים היטב זה נקלט יופי.אני מאד נהנתי לשמוע ולהעמיק להבין והצלחתי. שלומייה ואלהה גלכון.פינחס
חוי סנג'אק (=מחוז) ששמתי קישור לקטע קול של יוצא המחוז, כמדומני בחלק האיראני מצפון לאורמיה. לכן הניב מאוד דומה.
יש הבדלים קטנים ככל שהולכים דרומה, כמו ההבדל בין הניב האורמי לזה של נ'קדה.
סננדאג' גם בכורדיסטאן האיראנית וההבדל בין הניבים כבר גדול יותר.
כל קטעי הקול הם לצרכי הדגמה.
בכל מקרה אני לא בטוח שנכון יהיה לאמר שכל יוצאי כורדיסטאן האיראנית הם נאש דידן, מסיבות שכבר הזכרנו. כדאי לנצל את ההזדמנות ולחדד את ההגדרה העצמית שלנו ולזכור ששפה היא רק מאפיין אחד של עדה.
מיכה
שלום מיכה
יוצאי כורדיסטן האירנית הם גם נשדידנים והם לא מהאיזורים שאותם הזכרתה, אם כבר להגדיר מוצא יש לומר נשדידנים ממקום כך וכך זו עצתי
מישהו שאל קודם –
"אני חושב שלענות לחבריך או לכל אחד אחר שאתה נאש דידני זה קשה מאוד ומסבך אשמח לקבל עצה תודה."
אני חושב שאם כולם היו טורחים ומסבירים, אז בסופו של דבר העדה היתה מוכרת ואז זה לא היה כל כך מסובך להסביר… יש פה בעיה של ביצה ותרנגולת.
שנית, זה לא כל כך מסובך. נאש דידני הוא יהודי יוצא איזור אגן אורמיה, באיזור הגבול איראן-טורקיה-אזרבייז'אן, שם שכנו יהודים בקהילה סגורה מאז לפני כ – 3000 שנה.
הכי פשוט – להפנות אנשים לאתר הזה שיקראו ויחכימו…
מיכה
הכנסתי בבלוג קישור לסרטון עם הקראת מגילת רות. מעניין לדעת באיזה ניב מדובר, אפילו אני הצלחתי לזהות מילים מוכרות…
במאמר בבלוג יש גם קישורים לקטעי קול בניבים שאני יכול לאמר איזה ניבים הם בדיוק. את קטעי הקול הללו אפשר להוריד למחשב או לשמוע אותם על ידי לחיצה על הקישורים.
להגיע למאמר בבלוג יש ללחוץ מימין על "הבלוג: מאמרים" ולבחור במאמר למעלה שכותרתו "קטעי קול ווידאו".
מיכה
האזנתי בקשב רב לקריאת מגילת רות, ולדעתי כאחד ששולט היטב בארמית, היא נאמרת בשפת יהודי כורדיסטן האירנית, שהיא יכולה בהחלט להקרא נשדידנית עם מעט הבדלים שונים
אְּלְּהָּה גָּלְּכוּן
לדוד פנחס היקר,
האזנתי לקריאת המגילה בארמית,
היא דומה ללישנאן, אולם קצת במבטא שונה.
נשמע נחמד, אבל לא בדיוק הצליל של בני עדתנו.
לכל אנשי נאשדידן שלום ובריאות. יש להיכנס לאתר שירים בשפה הכורדית לשמוע קריאת מגילת רות .הכותרת מגילת רות בכורדית ארמית. והשפה בפירוש שפת נאשדידן.שווה לבדוק.מיכה כדאי להכניס קריאה זו בבלוג המתאים.
Sarhosoglu גָּל לִּישָּנָּאן, בְּרון סְּקִּירָּה
לאלמונית שמצפה לקבל תשובה.
אני עולה מתורכיה, לכן אני אגדיר את עצמי כתורכי.
מי שהגיע מגרוזי, יוגדר כגרוזיני.
מי שהגיע מפרס, יאמר פרסי אני.
מי שבא באקו, יאמר אני אזארבייג'ני.
ומי שבא מעיראק, יגדיר עצמו כעיראקי.
אני תורכי, נולדתי בתורכיה, ואני מדבר גם תורכית, וגם ארמית.
סרחושאולו אליאס
sarhosoglu ilias
לדניש היקרה !
תודה לך על הברכות, ובמיוחד שהם נאמרים בלישאנאן, תמשיכי לשמור על השפה המיוחדת הזו,ונקווה שתעבירי אותה לצאצאייך.
אני מקקוה שתחזרי מהר אלינו, כי את חסרה לנו מאוד, ובטח גם לילדייך, והנכדים.
ממני,
גדעון
מאנטליה שבתורכיה.
דני שירם בן שלמה שבאתכש הבייה ברכתא אלהה גלאך הבה לכית אילת .אלהה סוג גאנה הבל אילך . אלהה יה שווה ברכלה אלן. חמשה יומה רבה מטרה כבשלה לכה.כנרת יסגלה פלגה מטר.גחרמון רבה תלגה כבשלה.מקוה להיפגש בהזדמנות .שבת שלום לכל משפחת כהן. חנניה .אחיותי צאצאיהם. ולכל עדת נאשדידן.פינחס
לכל בני עדתי היקרה שבת שלום
בת שבע העלת לב הזהב תודה על הפירגון והאבה שאת שולחת לי על מנת שלא אקפא מקור בפראג .
גדעון תמשיך לשמור על דוד שלוןם עד שאגיע ואכין לו שפטה .
מנשה ושרית ומור היקרים תודה על שיחות הועידה מחכה לכנס כשאחזור
כל אחד יכין משהו ויאללה חגיגה
גם לך אחינו פנחס שבורא עולם חישמור עלייך
ניסן צפוני אביב אילן גם אתם יקרים מאוד לליבי
ומיכה שלנו ד"ש ונשיקות כל השבט חחח
שבתכון אבייה ברכתא אמן
וחנציכט מטרה אדה רובה גוון הבייה באן .
מקווה שהבנתם אוהבת אותכם ומתגעגעת לארצנו הקדושה .