תכנית ACIS לחקר יהודי איראן בישראל – מיזם התיעוד בע"פ. שיחה עם מיכאל דמירל
זהו ראיון בוידאו שנערך עימי מטעם תוכנית המחקר, בנושא העדה.
על השפה הארמית החדשה והניב "לישן דידן" של העדה
זהו ראיון בוידאו שנערך עימי מטעם תוכנית המחקר, בנושא העדה.
מרדכי אייבס ז"ל מספר את סיפור עלייתו מנק'דה לירושלים, דרך בגדד , דמשק , בירות וצפת. מרדכי דיבר טורקית, רוסית, עברית וערבית ומספר את הסיפור בלישן דידן. בנו יעקב ביקש את עזרת דוברי הארמית לתרגם את הנאמר לעברית. מי שיכול ורוצה לעזור בתרגום, אנא צור קשר עם יעקב או דרך "צור …
אלו שיחות מוקלטת עם שאבו עמרני. התמלילים מופיעים בספר "Steven E. Fassberg, The Jewish Neo-Aramaic Dialect of Challa, Brill: Leiden 2010, S. " ואחד מהם מובא בצילום למטה. שאבו היה הדובר מלידה האחרון (כנראה) לניב היהודי של הארמית המזרחית החדשה (NENA) של צ'אלה. הוא נולד בצ'אלה ב – 1921, עלה …
סיפור בלישן דידן המושמע כנראה מפיו של אברהם מזרחי, 23.5.1985. תעתיק ותרגום של הטקסט ניתן למצוא בספר של סימון הופקינס – A Tale in the Jewish Neo-Aramaic Dialect of Naġada (Persian Azerbaijan) מופיע גם בכתב העת "Jerusalem Studies in Arabic and Islam 12" – גליון 12 (1989) עמ' 243-281
בתוכנית "אנו באנו – ישראלים מספרים עליה וקליטה" ששודרה ברשת א', מארח מנחם פרי את ניסן אביב. אנו מביאים את התוכנית במלואה, מחולקת ל – 8 חלקים. תהנו! בחלק הראשון שומעים משיריו של ניסן, מדברים על העדה ועל הארמית. על ניסן עצמו, יליד אורמיה 1928. מדברים גם על יששכר בן …
על הארמית של יהדות כורדיסטאן, מתוך תוכנית "הבית היהודי" ששודרה בערוץ 1 בתאריך 16 למאי, 2009. בתוכנית מתראיינים, ממחישים, שרים ומשוררים, בין היתר – דניאל אברהמי, זהבה לבנה, מרדכי יונה, ניסן אביב, שמעון ז'אן (כנסיית סנט מרק) ועוד רבים אחרים…
קובץ קול מתוך פרוייקט השפות באוניברסיטת קייברידג' ובו ניסן אביב-צפוני מספר סיפור בלישן דידן על הנסיכה שסירבה לדבר… מדובר על תיעוד שנעשה לניב היהודי באורמיה (להבדיל מהניב הנוצרי!) תרגום הטקסט לאנגלית והתעתיק שלו בלישן – דידן: תרגום לאנגלית (1) There was once a king. This king had a daughter. He …
ראיון ברשת ב', בתוכנית 'עוד מעט שבת' עם ליאת רגב, 21-5-2010. בתוכנית מתראינים בנושא העדה והשפה השף יגיל יצחקוב ומר ירחמיאל נתנאל.
ירושלים של זהב בלישן דידן. ביצוע של ניסן אביב, אשר תרגם את השיר בברכתה של נעמי שמר.
שיר בלישן דידן. הוקלט בערך ב – 1970 בהרצליה, בסליל רשמקול אשר נשלח לבני משפחה בטורקיה. שרה ריהן בן-שלמה (ממשפחת אהרוני) אשר עלתה לארץ מאורמיה. תודה לבנותיה.
גַאִית אֶינִי אִדְיֶלוֹח' ברוך הבא (באת בעיניי) גְבוּגְזַרְח'וּן בברית אצלכם (מילולי) גְדִקְנֶיו חַ'רֶין אעשה את הצרכים על זקנו (קללה – מילולי) ג'וּגֶ'י חֶ'יל סַלֶּי לַא פֶּישִי גדיים נעשו תיישים (האפרוחים לא יישארו תחת הסלים) גוּלַא קֶיפַּא אִלֶּיו שייהרג, שימות (שיפגע בו כדור) גוֹרַא גַל בַחְ'תֶיו קְרַוַא אַבֶי אוֹד, כְמִר בַאַו: קַמְחַ'א נַח'וֹלַח' שִרְמַח' בַרְבוֹטְלַא מחפש תואנה (גבר הרוצה להתקוטט עם אשתו אומר …
בְאֶיזֶח' תַפוֹקֶי נלך לבקר יולדת (מילולי) בַאַן יַא שְרַאֶי מַנְחַ'נֶילֶי עליו אי אפשר לסמוך (בעבורנו הוא מכבה מנורות) בַב דַדַא פִּשְרַא דִבְיֶי שתקו, החליפו את הנושא (בב דדא = שחט בשר) בַגִ'נֶּי כְסִילַא חֶ'יט פיקח וערום (יכול לתפור כובע לשדים) בְדַי קְלִינְצְ'כִי לַא כְיִנֶּי חוסר הערכה למישהו – אינני מעריך אותו אפילו בגודל הזרת שלי (מילולי) בַהְרַא אִלְח'וּן איחולים לנערות שטרם …
אַבוֹיְלֵי תִיכַא לֶיסִתֶּי דַרִתֶּי כְפִּנֶּיו רוצה לקבל הכל בלא מאמץ מצדו (הוא רוצה שתלעס את חתיכת הלחם ותשים אותה בפיו) אַבוֹיְלֵי תִיכַא לֶיסִתֶּי דַרִתֶּי פִּנֶּיו עצלן (רוצה לקבל את מזונו לעוס היישר לפיו) אַבוֹיְלֵין מַצְלַהַת אוֹדֶין גַלוֹח' אני רוצה להתייעץ עמך (אני רוצה לעשות עצה אתך) אַבוּרְוִי אִמְבִלְח'וּנֶי, רַבַא מְגִ'סְלְח'וּנִי פגעתם בכבודי, הטרדתם אותי מאוד (הולכתם את כבודי, …
א נהגית כמו א' בעברית. כמו כן היא מסמנת תמועת a פתוחה בסוף מילה. ב נהגית תמיד כמו בּ (ב' דגושה) בעברית. ב' דגושה משמעה ב' מוכפלת. ג נהגית כמו ג' בעברית. ד נהגית כמו ד' בעברית. ה נהגית כמו ה' בעברית. ה' בסוף מילה נקראת כעיצור ויש בה מפיק …
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה. עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז השפה הרווחת …
תקציר הקביעה שכל אחד מאתנו משתמש בשפה הארמית אינה סברה – אלא עובדה: המילים סברה ועובדה הן דוגמאות למילים בארמית שחדרו לעברית. ארמית היא שפה שמית, כמו עברית או ערבית(1). במאה ה-6 לפני הספירה הייתה הארמית לשפה הרשמית בממלכת פרס – ולשפה המדוברת והבינלאומית של המזרח התיכון עד לכיבוש המוסלמי(2). …