אורמיה, פרס.
בעט טבול בדם הננו לתאר בזה את מצבנו האיום והנורא כעת בארץ הזאת המלאה קנאת ושנאת הדת. בנו נתקיים הכתוב והיו חייך תלואים לך מנגד ולא האמין וכו, ומי מישראל בשמעו זאת וא יקרע סגור לבו? ועל איזה מצרותינו נדבר? מחדשות, מישנות, מגלויות ומנסתרות? הלא תקצרנה יריעות מהכילן, אך לדאבון לבבנו עוד אחת נגיד מה שקרה לנו: היה איש אחד מנכבדי עירנו ושמו כהן מרדכי הנשיא, ויוציאו עליו הפרסים שטרות מזויפים על סך י"ב מאות תימאן ולא היה לאל ידו לשלם. בכל יום ב' פעמים, בבקר ובערב, היו קושרים רגליו בעמוד עץ ושני אנשים מכים משני צדדים בשרביטים ובעצי ערבה, קול יללתו היה עולה לשמים ובכל פעם שהכוהו ג' מאות נקלף העור והבשר מעל רגליו; מצפרני רגליו נהבכו מראיהם כמו מראה כרתי, ולא נחו ולא שקטו עד שהביאוהו וקשרו רגליו ברחוב היהודים לפני ביהכ"נ והכהו אותו למען יראו היהודים וישלמו בעדו, אך לדאבון לבבנו לא היה לאל ידנו לחלצו מיד לוחציו כי ענינו גדול מאוד, סוף דבר הוא המיר את דתו ואז נפטר לשלם חובו, כי כאשר המיר דתו הכל מחול ומותר לו, כי השטרות היו מזויפים ואך בהיותו יהודי היה פסול לעדות ולהשבע בבתי המשפט כיתר אחיו היהודים. הדבר הזה היה לשמצה בקמינו, כי הכהן הראשי שלנו המיר את דתו!
בחודש אייר הלכו יהודים בדרך עם נשיהם ובני ביתם, ויקומו עליהם הפרסים אכזרים ויאנסו שש נשים ושתי בתולות והיהודים צעקו ותהי מריבה בינהם, אחד הפרסים בא מאחורי גבו של יהודי אחד ויחתך בחרב בצוארו ויפצעהו פצע קל ושנה בדבריו כי אם לא ימסרו בידם את הנשים ושחטו את כלם כצאן במדבר. כל איש ואיש ישפוט מדעתו איך הוא מצבנו בזה, עד אשר יבא ה' וישפט, ולזאת שלחנו שני אנשים למדינות אירופה המערבית לעמוד לפני מלכנו, והמה הגביר ר' רחמים ן' גדליהו והשני הבחור היקר המשכיל כש"ר. ר' זכריה נסים, כי אביו הוא עשיר ושלח את בנו לעזרה לנו בלי קבול פרס כלל, יהי ה' אלהיו עמו. האנשים האלה עמדו לפני המלך אשר קבלם בספ"י והוטב לנו מעט ונענה לאיזה בקשות שבקשנו; אך בכל זאת מפני חסרון מסלת הברזל ותקון דרכים רחוקים אני מהמלך, ע"כ יעיקו לנו בשאט נפש. ושני האנשים אשר זכרנום כעת השר העריץ מירזה צדיק דורש אחריהם לעשות להם ררעה, ועליהם לפנות עוד הפעם לעיר הבירה להגיש בקשתם לפני המלך, וה' יתן אותם לרחמים לחן ולחסד וזכות המצוה שעשו לאלפים יגן בעדם לעד.
הן אמרנו לכתוב זה שקבלנו מהצירים הנ"ל צירי אמונים, הן ספרים והן כסף, להוציאם מידי השד. בחדש כסלו קבלנו סך אלף וארבע מאות ושלשים שקל ומהכסף הזה עשינו בית מדרש אחד עם תשמישיו, מלבד זה קבלנו תשע מאות ושמנה עשר פראנק, ועוד קבלנו סך שבעים וארבעה פוד ספרים שונים בשתי תיבות גדולות מלבד זה ארבעים ושנים סכינים חלפים לשו"ב, מלבד זה שנים עשר שופרות, והספרים נחלקו לבתי ת"ה שסי"ן רק לרבנים ולדיינים ומהספרים שלחנו גם לסלמס, לבשקלאן, למיאנדאווינם סכינים, אנחנו תפלה בעד כל אחינו יושבי ארצות המערב שיצליחו ויאריכו ימים ושנים, ביום קבלת הספרים ומסירתם עשינו שמחה גדולה כשמחת יום טוב וביום הזה התפללנו שישלם להם השי"ת שכרם מידו הרחבה והמלאה, הדו"ש והמתפללים בערכם כל ק"ק אורמייא בכלל.
נהלה את פני המו"ל להדפיס דברינו אתו באות למען יתפללו אחב"י בעדנו ויתעוררו רחמי שמים עלינו ומצוה רבה תהי להם ומשכרתם שלמה מאת ה'.
הצב"י דרשה בכת"ר כהן שם טוב יצ"ו ס"ט. דויד בן כהן שמואל שו"ב אורמייא ס"ט, משה בנימין בן גבאי יוסי ג"ע ס"ט, הצעיר נסים חיים בן נסים יצ"ו ס"ט, יעקב ב"ר יהודה וכו' ס"ט, הצעיר חנוכה בן יתומיא נר"ו ס"ט, מיכאל בכה"ר שם טוב לוי ס"ט, הצב"י יאיר בכה"ר נסים התפ"ה עיר אורמייא יע"א ס"ט.
(חותם הקהל הקדוש)