נאש דידאן - ברוכים הבאים לאתר הקהילה!
the nash didan עדת הנאש דידן
לוגו נאשדידן nashdidan logo
נאש דידן > המנהגים > סיפורים עממיים > נעשה ליועץ המלך
25.04.2017 English
 
 
 
המנהגים - ראשי מתכונים סיפורים עממיים

נאש-דידן - סיפורים עממיים

קורא (בקוראן) נעשה ליועץ המלך

היה תושב אחד בעיר באשקאלה (קורדיסטן הטורקית) שידע קצת לקרוא אותיות ואצלו בבית היה עוני, מצב לא טוב. הוא היה עוזר לחוג'ה, היה פאקי, שהוא כמו אצלנו חצי חזן וחצי רב. מותר לו לקרוא בקוראן, אבל אסור לו לעשות דברים אחרים. חייב היה הצעיר להגיע לאיסטמבול, אל המופתי הגדול, כדי לקבל ממנו תעודה על כך, כמו שאצלנו חייב רב צעיר לקבל מן הרב הראשי סמיכה לרבנות. אם יקבל תעודה מאיסטמבול, יחזור לבאשקאלה, לאיזה כפר בסביבת העיר, ויהיה בו חוג'ה. לא היה לו לצעיר אפילו גרוש אחד להוצאות הדרך לאיסטמבול. איפה ישיג כסף לשם כך? החליט הצעיר: אלך ברגל!

הלך הצעיר כמה ימים, חודש ועוד חודש, עד שהגיע לאיסטמבול. כאשר הגיע לעיר, לאן יכול היה ללכת בה? למופתי הגדול שממנו מקבלים תעודת חוג'ה.
כולם מחכים במסגד למופתי וגם הצעיר שלנו ביניהם. בא המופתי, ערך את התפילה, וגם הצעיר התפלל איתו. הערב ירד, נשארו במסגד אנשים ללמוד, ובערך בשעה עשר בלילה התחילו הנוכחים להפרד, כדי לחזור לבתיהם. חשב הצעיר: לאן אלך? ונשאר במסגד.
בא השמש ואמר לו: - גמרנו. גם המופתי הולך. צא מכאן!
ענה לו הצעיר: - אני לא יוצא. אין לי לאן ללכת.
- צא!
אמר הצעיר: - אין לי גרוש ואין לי לאן ללכת! אשאר פה ואישן פה. בדרכים פשטתי יד בשביל לחם, ועכשיו אין לי דבר. לאן אלך?

ישן שם הצעיר, אבל בלילה קרה לו מקרה לילה. חייב היה הצעיר להתרחץ. גם אם ידע כי ימות, הוא צריך להתרחץ. אמר בלבו: מה אעשה? מחר בבוקר תתחיל התפילה, ואיך אהיה טמא? כסף אין לי, ואיך אלך לחמאם? והים לא נקי. החליט הצעיר ללכת לחמאם, אם כי כסף לא היה לו. הוא רץ כמו משוגע מתוך המסגד לרחוב, והשעה שתיים בלילה. ראה איזה בניין ובו חשמל דולק, ונכנס. ואכן, היה זה החמאם, בית המרחץ. אבל כסף אין לו.
החליט הצעיר: אכנס ואתרחץ, מה יעשו לי? יתנו לי קצת מכות, זה הכל.
נכנס הצעיר פנימה, התחיל להתפשט, אם כי אין לו הרבה מה לפשוט. והנה הוא רואה את היושבים בכניסה לחמאם, כולם מודאגים, מאוכזבים. הוא שם את הבגד הישן שלו בפינה, ונכנס לחמאם פנימה. אין שם איש. ובאמת, השעה היא שתים בלילה ומי יהיה בחמאם? נכנס הצעיר לבריכה, מתרחץ. והנה הוא ראוה בצדה השני של הבריכה מקום מכוסה וילון. חשב הצעיר: אולי יש שם בריכה טובה יותר? אכנס למקום שמאחורי הוילון ואראה מה יש שם.

הסיר הצעיר את הווילון, נכנס פנימה והנה הוא רואה אדם מוטל מת על הרצפה וכיסוי לגופו, כי באיסלם אסור לראות חלקי גוף עלומים. והכיסוי הזה, כמו סינור, הכל מיהלומים. פשט הצעיר את הסינור שלו וקשרו למת ואת סינור היהלומים קשר לעצמו. הרי הוא קורדי, והבין את העניין.
התרחץ ושתק כל הזמן. ממזר היה הקורדי הזה. כאשר יצא החוצה להתלבש, ראו אותו האנשים שחיכו בכניסה לחמאם, וכאשר הרגישו בסינור היהלומים, נפלו כולם לרגליו. זה מביא לו מים, זה מביא לו דברים אחרים והוא עצמו שותק.
לקחו אותו האנשים למקום שבו היהו הבגדים של האדם שמת, כי חשבו שהוא הוא האיש. הבין הצעיר מה קרה: סדי רזם יועצו של המלך ונכנס לחמאם, אלוהים נטל את נשמתו, והוא מוטל שם עתה מת. האנשים שליווהו היו מודאגים כאשר ראו כי הוא אינו חוזר, וחשבו כי מת שם. מה יעשו? מה יגידו למלך? ופתאום הם רואים אותו יוצא מן החמאם. שמחו, ברוך השם. מה עשו? זה מביא לצעיר מים לרגליו, זה מביא לו דברים אחרים. והנה הם תופסים את הבגדים שלו, כלומר הבגדים של סדי רזם, כי הם חושבים שהאיש הוא סדי רזם, יועצו של המלך. והצעיר שותק כל הזמן.
הביאו לו את הבגדים והוא לובש אותם, הביאו לו את המעיל האדום והוא לובש אותו. וכך הוא לובש הכל, קישוטים, מדליות, הכל.

אמר הצעיר בלבו: - אני פאקי המרוויח שני גרוש בבאשקאלה, ומת שם יום-יום מרעב. עכשיו אסמוך על הגורל ועל גזירת אלוהים. הכניס יד לכיס, והנה הכל בו מטבעות זהב. ומה הוא חושב? יש כאן סכנה, צריך להינצל ממנה. בסופו של דבר אצא מן החמאם הזה, לא כך? כשאצא, אסתלק באחת הפינות, איש לא יראני בלילה. וכבר אני בדרך לבאשקאלה. מה שיש לי בכיס והבגדים שלי יספיק לי. אם לא אנהג גך, יתגלה כל העניין והאנשים ירגישו שאין אני סדי רזם. הביאו לו את הנעלים ונעלו לו אותן. כולם עמדו דום, ואחר כך הלכו אחריו.

תיכנן הצעיר להסתלק בדרך, אבל בצאתו חיכתה לו מרכבה וסוסים רתומים אליה ועשרים שוטרים שומרים עליה. ברגע שיצא מן הדלת, הכניסוהו למרכבה. כך הגיע אחרי שעה שתים בלילה לביתו של סדי רזם. וכל הזמן הוא שותק. ממזר גדול היה. מה יכול היה לעשות? זה גורלו.
הגברת התפשטה, הוא נכנס למיטה, שותק ואומר בלבו: מה שיהיה יהיה. מה שראיתי הלילה יספיק לי. בחיי. אחרי שהכל עבר, הבינה הגברת שאין זה סדי רזם בעלה ושאלה אותו - מי אתה?
ענה: - אני פאקי מבאשקאלה. - והוא סיפר לה כל מה שקרה לו מאז צאתו מבאשקאלה ועד עתה.
אמרה: - בסדר. אתה בחור טוב. אבל מה תגיד מחר למלך? בעלי ידע שבע שפות. בשבע בבוקר יבואו לקחת אותך אל המלך, ומה תגיד אז?
- אלוהים יעזור לי.

בבוקר לקחו אותו אל המלך. והנה הוא רואה באולם שני כיסאות, אחד של המלך ואחד של סדי רזם. ישב האיש בכיסאו של סדי רזם, והמלך שואל אותו: - איפה היית?
לא ידע הצעיר מה להגיד. הבין המלך את העניין ושאל: - מי אתה?
סיפר הצעיר למלך כל מה שקרה לו מיום צאתו מבאשקאלה עד לבואו לארמון המלכות.
קבע המלך: - זה לא דבר קטן, זה פלא! פאקי כמוך מגיע בלילה אחד כד לכיסאו של סדי רזם שלי?! אין אני יכול לצאת למלחמה באלוהים. תישאר אצלי במקום סדי רזם.

ציווה המלך - הביאו לכאן מורים שילמדו את הצעיר, כדי שיוכל למלא את תפקידו של סדי רזם.




  • תודה למשפחת תבור (צ'רקיאן)
  • הסיפור סופר ע"י ברוך תבור ונרשם על ידי ליאורה בהר
  • הסיפור רשום גם בארכיון הסיפור העממי בישראל (אסע"י)
    על שם דב נוי באוניברסיטת חיפה, מס' סידורי 10222
 



 


ניווט באתר
 
עמוד הבית
העדה
מפות ותמונות לווין
הבלוג: מאמרים
אורמיה - על העיר
המנהגים
מתכונים
סיפורים עממיים
ניסן אביב
השפה
ארמית - סקירה
פתגמים וביטויים
מילון נאש-דידן
קטעי קול
תמונות
שורשים
כיצד מתחילים?
עזרה וקישורים
משפחות ואנשים
ספר הקהילות
המלצות
צרו קשר
ספר האורחים
הספר הישן
צרו קשר

פרוייקטים
 
ספר הקהילות
ניסן אביב
הבלוג



חיפוש באתר



מבקרים
מאז 1/1/2008






תגיות - נשדידן, נש דידן, נאשדידן, נאש דידן, נשדידאן, נש דידאן, נאשדידאן, נשטידן, נשתידן רשימת תגיות,
© 2007-2012 עורכי האתר והכותבים        עיצוב ותכנון האתר ע"י מיכה דמירל