נאש דידאן - ברוכים הבאים לאתר הקהילה!
the nash didan עדת הנאש דידן
לוגו נאשדידן nashdidan logo
נאש דידן > צרו קשר > ספר האורחים
20.09.2017 English
 
ספר האורחים הספר הישן צרו קשר

ספר האורחים
רישמו הודעתכם בתיבה מטה, מלאו את הפרטים האישיים ולחצו על "שלח".
ליצירת קשר ללא פרסום בספר האורחים, ליחצו כאן

 
נא לא לפרסם באתר את האימייל או מספר הטלפון

3369 הודעות בספר האורחים
.
.
עבור לעמוד 
ספר האורחים של אתר נשדידן (הודעות חדשות יותר למעלה)


שם: בן ציון ישורון
תאריך: 21.08.2008
אימייל: haimbt AT bezeqint.net

http://he.israel-music.com/ben_tzion_yeshouroun/psalms/
דיסק של תהלים מחזן פייטן בן ציון ישורון .
הפרק האחרון בשפת נאש דידאן.
ניתן לפנות לאריק מרדכי לפלאפון 0547521075 .

הערות עורכי האתר: הוספתי לעמוד ההמלצות באתר.

שם: פלונה
תאריך: 20.08.2008
אימייל: 

האם נשארו "נאש דידאנים" שומרי מסורת?
היתי רןצה לשמוע מהם קצת או לפחות עליהם.
בקשה פרסמו תשובות ברשות הרבים

הערות עורכי האתר: הקהילה מגוונת, יש חילוניים ויש משפחות ואנשים שומרי מסורת. לא אפרסם שמותיהם מפאת צנעת הפרט אך אם ירצו, יפנו אלי ואפרסם.

שם: zivan
תאריך: 19.08.2008
אימייל: zivan150 AT walla.com

שלום לכם קהילה נחמדה!!
נכנסתי לכאן כי הסתקרנתי לדעת יותר על הקהילה שלכם ואני שמחה שנכנסתי.
יש לי בלוג שהוא הפרוייקט שלי על מסורת יהודי כורדיסטאן באתר תפוז.
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=zivan26 וכבוד הוא לי לשים את האתר הזה בקישורים של כורדיסטאן.אז אחלה אתר ותמשיכו ככה.
בברכה ZIVAN.

הערות עורכי האתר: תודה. אוסיף קישור לבלוג שלך כאשר אעדכן את עמוד ההמלצות של האתר.

שם: בן ציון ישורון
תאריך: 17.08.2008
אימייל: haimbt AT bezeqint.net

לנאש דידן שלום!
יש בשפת הנאש דידן מס' תרגומי ספרי קודש
חמישה חומשי תורה.
ספר תהלים.
וספר הפטרות.
כולם מתורגמים לשפתינו בצורה מפליאה.
הספרים הוצאו לאור בעזרתם הנדיבה של משפחות חכשורי.
ספר תהלים,וספר ההפטרות, הוצא בעזרתו הנדיבה של מר עזיז חכשורי ז"ל.
חמישה חומשי תורה בנדיבותו של מר יוסף חכשורי ובנו מר רחמים(פארוויס)חכשורי.
כל הספרים תורגמו מעברית לארמית נאש דידן ע"י הרב חיים ישורון.

הערות עורכי האתר: לאחר פגישתנו עם הרב ישורון, בקרוב אעלה לאתר דוגמאות מתוך חמשת חומשי התורה.

שם: אורנה קרויטורו
תאריך: 15.08.2008
אימייל: okroytoro AT yahoo.com

כל הכבוד על האתר הנפלא
יישר כוח נשמח לקבל עוד מתכונים של העדה!!

הערות עורכי האתר: תודה! אני מקווה שאקבל עוד מתכונים להוסיף...

שם: פינחס בן יחזקאל
תאריך: 13.08.2008
אימייל: 

א,נ, בעמוד זהמבקשת שושנהלדעת איזה מרק מבשלים בליל פסח ובכן מאחר ואכלנו כבר בשר ושאר דברי ברכה אמא נהגה לתת מרק קל שיעכל האוכל שאכלנו בברכות קוראים למרק הזה הרכרון הנה כיצד מכינים את מרק ההרכרון כמות לשישה איש 3 תפוחי אדמה זר םלרי כף שומן מהקליה קורט מלח 5 ביצים 8 כוסות מים אפשר גם 3 גזרים למי שאוהב מקצצים את הירקות לקוביות לשים בסיר יחד עם הסלרי קצת פלפל שחור להרתיח הכל כ 30 דקות על אש בינונית כשהמרק הבשיל טורפים הביצים שופכים לתוך המרק כ 5 10 דקות שהמרק יתן עוד רתיחה אלהה גלכון ובתאבון בעמוד 4 מצטער שלא יכול להסביר לה באנגלית איך להכין herkarun

הערות עורכי האתר: תודה פנחס! אני מאוד מעריך את תרומתיך לאתר, אוסיף לעמוד המתכונים. אמנם המבקרים לא רואים זאת, אולם המתכונים באתר מושכים הרבה מאוד תשומת לב וזוכים להרבה מבקרים, גם מקהילות אחרות. תודה!

שם: רוני כהן
תאריך: 11.08.2008
אימייל: pqqqqp AT Walla.co.il

לעורכי האתר שלום רב. הייתי מעוניין לדעת, האם יש איזשהו חומר כתוב בנוגע לנאשדידאן? (ספרים בנושא, או אפילו ברושורים).
אשמח אם תיצרו איתי קשר.

הערות עורכי האתר: שלחתי לך אימייל.

שם: יואל ישורון
תאריך: 07.08.2008
אימייל: haimbt AT bezeqint.net

תגיות: שבת כורדים הרב ישורון מסורות סופר סתם


צילום: ארי גרינספן וארי זיבוטופסקי
שליחה לחבריםשמךכתובת דואר אלקטרוני לשליחהסגירת חלוןשליחה נוספתשליחה לחברים
גרסה להדפסהבין רבי קומות חדשים בחולון מסתתר בית סוכנות ישן, ובו יהודי זקן השומר על מסורות כורדיות עתיקות. הילד שכמעט נקבר בעודו פעוט הפך לשוחט, מוהל, סופר ומתקין מקוואות, שגם תרגם את המקרא כולו לארמית של בני עדתו


זהו סיפור המפגש שלנו עם אנאכרוניזם, אוצר חי של העבר; סיפור מערכת היחסים המיוחדת שרקמנו עם הרב חיים ישורון בן השמונים ותשע. את הרב ישורון פגשנו לראשונה לפני שש שנים, כחלק מהמסע המתמשך שלנו לאיתור מסורות יהודיות בסכנת היעלמות ולחיבור מחדש של חוליות נשכחות. מאז נרקמו ידידות ולמידה שלא חדלו.

בשנת תש"י, הידועה יותר כ-1950, בתשעה באב, יחד עם ילדיו ואשתו ההרה, הגיע הרב חיים ישורון למעברת בנימינה כעולה חדש. הוא ברח עם משפחתו מכורדיסטן, והצטרף אל פליטים יהודים מעיראק למחנה המעבר 'שער עלייה' באיראן.

בצער עמוק ובכעס שלא פג עם השנים הוא מספר לנו כיצד נאלץ - עם עלייתו למטוס - להיפרד ממגילת היוחסין המשפחתית ולשים אותה בידיו של נציג הסוכנות. המגילה, יקרה וחתומה בכתב ידם של אבותיו, מעולם לא הוחזרה. גם בלי העדות הכתובה יודע ישורון שהוא הדור השנים עשר במשפחה של סופרים, שוחטים, מוהלים ומנהיגי קהילה - שכולם היו חתומים על אילן-הנייר האבוד ההוא.

מחנוכה לחיים

רבי חיים נולד בטורקיה לאחר מלחמת העולם הראשונה ונקרא בתחילה חנוכה, כשם החג שבו בא לעולם. הוריו וחמשת ילדיהם נדדו דרך הרי כורדיסטן, חונים בעשרות עיירות, ולבסוף מצאו מנוחה זמנית בכפר קטן שבו עשרים ושלוש משפחות יהודיות. בעלות על קרקע היתה אסורה על יהודים, ולכן היהודים בני הכפר היו רוכלים ולא איכרים, ולעתים קרובות נדדו בדרכים ההרריות בתורם אחר פרנסה.

במהלך אחד מאותם מסעות רגליים חלה חנוכה הקטן, בן השנתיים, והכל חשבו שמת. אף שהיתה זו שבת, חפר אביו בור רדוד על מנת לקבור את בנו, בעוד אמו מתייפחת. כשצרור עפר מארץ ישראל הונח על עפעפי הגופה הקטנה, חשה האם שמשהו נע בפניו וסירבה להניח לפעוט ולהמשיך בדרך. האב כעס והיסה את האם, מחשש שמשפחת הנודדים תתגלה ותוצא להורג.

בצערה לקחה האם את גופת בנה הפעוט מקברו והמשיכה לשאת אותה על גבה בדרכי ההרים. בהגיעם אל מעיין צונן הכניסה האם את ראשו אל תוך המים - והילד החל לבכות. אז ניתן לו השם 'חיים'.

במשך מאות שנים היו יהודי כורדיסטן מנותקים משאר העולם היהודי. קהילה מרשימה זו השתרשה באזור המחולק בין צפון סוריה, אזרבייג'אן, ארמניה, איראן, צפון עיראק וצפון מזרח טורקיה. הטופוגרפיה הקשה והשליטים העריצים הקשו על הקשר בין קהילה זו לשאר העולם היהודי. רבים מהם סבורים כי הם מתייחסים על צאצאי עשרת השבטים.

מקובלת יותר הדעה כי קהילה זו ראשיתה בימי עזרא הסופר, ומקורה בחלק מהיהודים שנשארו בגולה ולא היו שותפים בבניין בית שני. הנוסע בנימין מטודלה, שביקר באזור בראשית המאה הי"ב, מתאר מאות קהילות קטנות ובהן כעשרים אלף יהודים בסך הכל. אחת הדמויות יוצאות הדופן בתולדות יהדות זו היתה אסנת ברזאני, תלמידת-חכם נודעת שחיה במוסול במאה הט"ז, ועסקה בתורה, בתלמוד, בקבלה ובהלכה.

היהודים הכורדים הראשונים הגיעו לירושלים במאה הי"ט, בעיקר מן העיר אורפה (אור כשדים?). הרב ישראל בנימין מתאר כיצד באותה תקופה, כאשר נפוצה בכורדיסטן שמועה על שליח יהודי מירושלים, היו נוהגים לשאת אותו על כפיים, לקחתו לבית ראש הקהל ושם לרחוץ את רגליו ולשתות ממי הרחיצה - עם האבק של ירושלים.

הימים היו ימי רדיפות ומצוקה גדולה; עלילות דם מחקו קהילות שלמות והיו אף מקרים של התאסלמות. כמעט כל יהודי כורדיסטן, כמה רבבות, עלו לישראל בראשית ימי המדינה, וכיום הם מונים יותר ממאה אלף איש. יחסם הקשה של המקומיים ליהודי כורדיסטן טרם עלייתם מביא את הרב חיים ישורון לומר בביטחון שאין לו כל געגוע לארץ מולדתו, ואין הוא מאחל שום דבר טוב למקומיים שם.

לא נבהל מפוחלצים

המשימה שבעקבותיה הגענו לרב ישורון היתה ניסיון של הרגע האחרון להציל מסורות בעל פה של קהילות נכחדות על כשרותן של ציפורים למאכל. הציפורים הכשרות למאכל הן למעשה רשימה, הבנויה לא רק על סימני כשרות אלא גם על מסורת חיה: כאשר ידוע בקהילה יהודית מסוימת שציפור מסוימת כשרה היא ונוהגים לאכלה - זה הסימן העיקרי לכשרותה. היה זה לפני שש שנים, ואנו הגענו לחולון, שם שימש הרב ישורון רב הקהילה הכורדית.

מצאנו חצר צנועה ובה בית משנות החמישים, מוקף ברבי קומות. הרב, בגלביה ארוכה, ישב על יד שולחנו כשהוא לומד וכותב. נכנסנו כשבידינו לא פחות מאשר חוגלה מפוחלצת - אך הרב לא הניד עפעף. השיח ההלכתי אינו מוגבל מראש למוכר ולצפוי. הרב נתן עינו בציפור ומיד הודיע שהוא מזהה אותה. "בתורכית קוראים לה קיקליק, ובכורדית קאקוונטה, ובעברית זו חוגלה. היינו רגילים לאכול אותה בכורדיסטן וגם במעברה בבנימינה. זה עוף כשר ויש בידינו מסורת מאבותינו עליו".

במילים אלה, התורה החיה עברה שוב מדור אחד לבא אחריו. כשוחט מומחה, הרב ישורון למד את המלאכה בתורכיה, אך מומחיותו קיבלה חיזוק נוסף מכוח המסמך שהציג לנו - מכתב מהראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שניתן פחות משנה לאחר עלייתו ארצה, ובו מעיד הרב הראשי על מומחיותו כשוחט.

יהודי מרשים זה, שחייו עברו עליו בהרבצת תורה ובשימוש בקודש באופן פורמלי ובלתי פורמלי הן בכורדיסטן והן בארץ ישראל, חד כתער בהתקרבו לשנתו התשעים. כאשר הוא נשאל על אירועים אישיים, בין אם אלה התרחשו לפני שישים שנה או שלוש שנים, הוא עונה מוכנית שאין הוא זוכר; אחרי המתנה קצרה, הוא שב ואומר, "כן, אני זוכר", וממשיך ומרצה את הדברים על התאריכים, השמות והפרטים המלאים...

מוריו היחידים היו אביו, שאותו הוא מזכיר לעתים קרובות, ואחיו הגדול. כשהילד חיים היה כבן חמש החליט אביו שהגיעה השעה להתחיל ללמדו תורה, והחל ללמוד עמו בספר שמות. כשגילה האב את יכולת הלימוד של הבן, הורה לו ללמוד את הפרק בעל פה עד מחר, ומכאן ואילך להתייצב בפניו בכל יום עם פרק נוסף שאותו למד על פה. "אבא היה מוכן לשאת טעות דקדוקית אחת בכל פרק", הוא אומר בקול שאין בו דבר זולת הכרת תודה. "על שתי טעויות כבר הייתי חוטף".

במהירות למד את המקרא כולו, ועד היום הוא שולט בו שליטה מלאה. מתוך כך רכש גם הבנה מושלמת של הדקדוק העברי. לא פעם במהלך שיחתנו תיקן הרב את העברית שלנו, אך בכל פעם שתיקון כזה 'נפלט' לו הוא מיהר להתנצל בביישנות.

עברית אינה שפתו היחידה. מלבד התורכית, הערבית והעברית, שולט הרב חיים גם בשני ניבים של ארמית, המדוברים בקרב יהודי כורדיסטן. בניגוד למה שרבים סבורים, הארמית לא נותרה שפה מתה לאחר התלמוד, אלא המשיכה להיות שפה חיה באזורי הכורדים.

הרב חיים גם תרגם את התורה לארמית היהודית-כורדית, וגם שימש כמתורגמן בפועל בעת העלייה ארצה, שהרי העולים עצמם לא ידעו עברית. מתורגמן, וכמובן גם נציג ומנהיג. העברית שלו אינה עברית מודרנית של הרחוב, אלא עברית בעלת ניחוח מקראי שתענוג לשומעה.

בין השאר הרב הוא גם סופר סת"ם. בגאווה סיפר לנו על שבעה ספרי תורה שכתב, לצד עשרות מגילות ומזוזות. כשביקרנו אותו בראשית החורף האחרון הופתענו למצוא אותו יושב בכיסא גלגלים כשלגופו חלוק, מיכל חמצן צמוד לקיר שמעליו ואנשים פוקדים את ביתו כשהם מבקשים לבדוק את מזוזותיהם או להיטיב את קשרי התפילין שלהם.

הוא פרש את אחת המזוזות הגלולות שהובאה אליו לבדיקה, הראה לנו ואמר בחיוך: "זו משלי, כתבתי אותה לפני כשבע שנים". שאלנו אותו למקור הקלף שעליו נכתבה המזוזה, והרב חיים נעלב: "כמובן שאני הכנתי את הקלף". הוא היה שוחט את הבהמה, פושט את עורה, מעבד אותו לקלף, רוקח דיו, מתקין נוצה, וכותב את הפסוקים – והכל בעצמו. גם כשהיה עורך קידושין היה מכין את הכתובה – אותה הוא יודע על פה גם היום.

מילה ללא נסיון

בשל ענייננו המשותף במסורות ובאומנויות יהודיות, ניסינו לדלות ממנו הכל על האומנויות המסורתיות – מהכנת דיו עד אפיית מצות, מעיבוד הקלף עד ניקור הבהמות מחלבים וגידים אסורים.

אתרוגים, סיפר לנו הרב ישורון, היו נדירים מאוד בכורדיסטן, ולא פעם עבר חג הסוכות על הקהילה בלי לקיים את מצוות ארבעת המינים כהלכתה. כאשר היה מגיע מישהו מעיראק ובידו אתרוג היתה השמועה פושטת חיש מהר בקרב הקהילה, וכולם היו ממהרים לברך עליו. גם אמצעים לייצור תפילין לא היו בכורדיסטן, הבאתם מבגדד היתה כרוכה בהברחה מסוכנת, והם הפכו למוצרים נדירים ויקרים. אף הוא עצמו, כאשר נעשה בר מצווה, לא זכה לזוג תפילין משלו והשתמש בשל אביו.

כאות לשימור המוקפד של המסורת בכורדיסטן, תיאר בפנינו הרב את מומחיותו בטקס החליצה המורכב והנדיר יחסית.

השיחה נסובה על מיומנויות המילה, והרב חיים מחייך ושואל אם ברצוננו לשמוע 'סיפור טוב'. ידענו שלא כדאי להחמיץ והאזנו בסבלנות: אביו, המוהל המקומי, שהה מחוץ לעיר כאשר בא לביתם חבר הקהילה וביקש לערוך לבנו ברית מילה עוד היום. למרות היסוסיו של חיים הצעיר, עקשנותו של האב גברה והנער – שלמד מילה מאביו וצפה בהרבה בריתות – 'קפץ אל המים' וערך ברית מילה לרך הנולד ללא כל ניסיון מעשי קודם.

כל הציוד היה עמו, למעט דבר אחד חשוב: המגן שמשמש מוהלים למניעת חיתוך יתר. בחיוך הוא מתאר לפנינו כיצד קטף סוג של דלעת מהשיח וגילף ממנה מעין מגן מאולתר – עמו ביצע את הברית הראשונה.

לא רק אפיית מצות ומילה: גם את המקוואות בנו בכורדיסטן על פי הוראותיו. למרות שרוב היהודים היו דלים בתורה, שמרו לדבריו הכל על טהרת המשפחה. גם בבנימינה היתה בניית מקווה אחת מפעולותיו הראשונות.

בישראל עבד הרב חיים ישורון בעיסוקים שונים. הוא שימש מורה, מנהל בית ספר ומשגיח כשרות. במקביל למשרות אלה שימש כל העת ככלי קודש לקהילתו, בכל המיומנויות שהזכרנו. כיום, כשהרבה שנות גמלאות כבר מאחוריו, הוא ממשיך לשרת את הקהילה גם אם במינונים נמוכים יותר. רוב זמנו מוקדש כעת לכתיבה: הוא פרסם ספר אחד – שבו משולבת אוטוביוגרפיה עם הגיגים בתחום הדת ההשוואתית.

מסתבר שמלבד היותו תלמיד חכם אמון הרב חיים ישורון גם על הברית החדשה והקוראן, וספרייתו מכילה ספרות בכל השפות שאותן הוא דובר. על שולחנו מצאנו ערימת מחברות בכתב ידו, שעליהן הוא שוקד. כששאלנו מה הוא כותב, חייך ואמר: "דברים שאני רוצה שמשפחתי תדע כאשר כבר לא אהיה בין החיים".

הפגישה עם הרב חיים ישורון היתה עבורנו מפגש עם המסורת. בתקופה שבה אנשים יכולים להתחיל את תהליך העלייה באמצעות האינטרנט, מרגש לפגוש יהודי המספר כיצד נישק את אדמת הארץ כשנחת מהמטוס, ועושה זאת כאשר דמעות בעיניו. בעולם שבו אנו משתמשים בתפילין, במצות, במקוואות ובמזוזות כאשר תהליך יצירתם נסתר מעינינו, טוב לגעת במי שמכיר את עולם חפצי המצווה מתוך מעשה ידיו שלו, ושזוכר עולם שבו לא ניתן היה לקנות דבר מכל אלה – אלא רק ליצור אותם במו ידיך.

כשפנינו לעזוב, לחצנו את ידיו ואיחלנו לו עוד הרבה שנות בריאות ושמחה ויכולת לשרת את הקהילה. בתגובה, הניח הרב ישורון את ידיו על ראשינו, ובדמעות בירך אותנו בכל זאת ועוד הוסיף.



תגובה להרב חיים ישורון: אוצר של עולם ישן
מאת:יישוב:הוספת תגובה
סגירת כל התגובות
אני ממליץ לחוקרי לשונות ו ... מאת: יואל ישורון(חולון) 28.07.08 14:45 המלצות 0אני ממליץ לחוקרי לשונות ושפות "לקחת" מידע בלתי מצוי מאבי לא רק על השפה הארמית אלא על תרבותה, מנהגיה, ההיסטוריה שלה. ישנו חוקר שבנה מילון על בסיס מפגשים קבועים עם אבי שהתמצאותו בשפה היא בלתי מצויה. מאת: יואל ישורון(חולון) 28.07.08 14:45 המליצו0

הערות עורכי האתר: את הכתבה המקורית עם התמונות ניתן לקרוא בקישור בהודעה הקודמת. תודה יואל.

שם: בן ציון ישורון
תאריך: 07.08.2008
אימייל: aimbt AT bezeqint.net

http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=32217

הערות עורכי האתר: 

שם: ישורון
תאריך: 07.08.2008
אימייל: חסוי

למנהלי האתר שלום!
יש הבדל בין היגוי לבין איך כותבים את המילה.
שמונה=תמניה ולא תמוניה.
אשתו במקום אשתה

האורמיים כל קמץ הופכים אותו לחולם כמו הפרסים,וכמו הבוכרים.
לכן צריך לפנות לרב חיים ישורון מרחוב איריס 15 בחולון הבקי בלשון העדה על כל גווניהוכדאי לתקן ולךא לגרום לשיבוש.
בברכה
בן ציוון ישורון
חולון

הערות עורכי האתר: תודה בן-ציון. כמדומני אבי יצר איתך קשר בעבר, אני גם אצור קשר בשבוע הבא לאחר התענית, בלי נדר.
מיכה דמירל

 
< הבא עמוד 331 מתוך 337 הקודם >

 


ניווט באתר
 
עמוד הבית
העדה
מפות ותמונות לווין
הבלוג: מאמרים
אורמיה - על העיר
המנהגים
מתכונים
סיפורים עממיים
ניסן אביב
השפה
ארמית - סקירה
פתגמים וביטויים
מילון נאש-דידן
קטעי קול
תמונות
שורשים
כיצד מתחילים?
עזרה וקישורים
משפחות ואנשים
ספר הקהילות
המלצות
צרו קשר
ספר האורחים
הספר הישן
צרו קשר

פרוייקטים
 
ספר הקהילות
ניסן אביב
הבלוג



חיפוש באתר



מבקרים
מאז 1/1/2008






תגיות - נשדידן, נש דידן, נאשדידן, נאש דידן, נשדידאן, נש דידאן, נאשדידאן, נשטידן, נשתידן רשימת תגיות,
© 2007-2012 עורכי האתר והכותבים        עיצוב ותכנון האתר ע"י מיכה דמירל