שמחה תבור

שמחה תבור

סבתא שמחה
זילכה צ'רקיאן תבור, זצ"ל

תאריך פטירה: ו' באד"ר ב' תשס"ח 13.03.08

שמחה תבור

סבתא'לה שלנו ובעצם אמא'לה שלנו! כמעט שלושה שבועות מלאו לפרידתך מאיתנו, וכבר אנחנו מתגעגעים.

סבתא'לה, בשמך היפה טמונים המון חום ואהבה והמון נתינה. כל מי שזכה להכירך בחייך לא ישכח אותך לעולם, כי את מסוג הנשים המיוחדות והכי איכותיות שיש, כך שבטוח שאת נחרטת לו טוב טוב בזכרון.

סבתא'לה את כולך עולם ומלואו, מלאה חן חסד ורחמים, והכי חשוב אהבה ונתינה ללא תנאים וגבולות. כל חייך סבבו סביב המשפחה, הבנות, הנכדים, הנינים והצאצאים. יחד עם זאת, פינית מקום לכל הבריות החלשות שגדדו סביב שולחנך, עשית זאת בחמלה רבה ובנתינה עד אין סוף, כשלנגד ענייך עומדת הצדקה הרוחנית והגשמית.

סבתא'לה לא אפרט בפרטים מדוקדקים על מנת לא להפחית ממצוותך, שכן את תמיד שמרת על הכלל "מתן סתר לשם שמיים". סבתא'לה אין יום ואין לילה שאת עוזבת את מחשבתנו ובעצם את חיה בתוכנו. כל מה שנעשה או שנספר הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיית – אדם נפלא , אדם אוהב, אדם שמלכד. עדינה ביופייך ועם זאת חזקה בחשיבתך, שכן מלאכת מחשבת היא עשייתך!

לא די שקרבת בני דודים, את המשכך וקרבת נינים – ואם היתה לך האפשרות להמשיך בטוח היית מקרבת גם צאצאים, כי לך חשובים היו הערכים ומשפחה מלוכדת יחד. כל חג היה פסטיבל, כל אירוע היה נשף – "כולם בשביל אחד – אחד בשביל כולם!" זה מה שטבעת באנו סבתא'לה, ירושה ערכית וחשובה "ואהבת לרעך כמוך". תמיד ידעת לארח תמיד הבלגת שהקטנים השתוללו. לא אחת הם שברו והרסו ואת חייכך ואמרת "לא נורא, נקנה חדש".

סבתא'לה את היית "המלכה" חבל על הזמן! האוכל הטעים שהכנת כל חג וכל אירוע… לא קל להכין לצבא גדול אוכל שכן בן פורת יוסף עלי עין אנחנו משפחה ענפה, תמיד צחקנו על גודל הסירים שדמו ללב הרחב שלך – גדולים כמו בצבא, ותמיד הכנת הכי טעים שיש ואף אחד לא התחרה בך, במיוחד מרק הגיז'ניז' הטעים ביום כיפור או הבורק בחגים או אורז שיביט שאהבנו כל כך. סבתא, את היית "רב השפים בעולם". תמיד חייכת ואמרת "אני יודעת לבשל כמויות, אבל חלשה בלבשל בקצת". כי תמיד אבל תמיד ידעת שיש לך לקוחות רבים, גם משפחה וגם סתם אנשים באמצע הדרך וכדרך הנס תמיד היה די והותר.

סבתא'לה את תמיד אהבת את הטבע, עדות לכך היא הגינה הנפלאה שטיפחת באהבה ובמסירות. לא אחת אנשים הביעו תדהמה איך אשה מבוגרת כל כך וקצרת רואי יכולה לעמול כך בגינה, אבל את היית מיוחדת – תמיד ידעת לעשות את הבלתי אפשרי. היית אישה מוכשרת ויצירתית ותמיד אבל תמיד היית "הסרגנית"… שלל וילונות וסוודרים סרגת לכולם ולבטח אצל כולם יש משהו שלך. תפרת בגדים ומצעים כי היית "אשת חייל ויצירתית".

סבתא'לה הייתי יכולה לכתוב עוד ועוד כי עלייך יש הרבה סיפורים עד אינסוף. עכשיו הכל נדם. עזבת אותנו לעולם.

סבתה'לה עכשיו את עם מלאכים ומי יתן שישמור אותך האלוקים!
תהיי ברוכה בלכתך. אנחנו אותך "לא נשכחך"!
עכשיו אנחנו מיותמים,
אבל עם מורשת לדורות רבים!
"אשת חייל מי ימצא"
אנחנו אוהבים אותך סבתא'לה!
ועכשיו נוחי לך מלכתי, נוחי לך במרומים,
נוחי מנוחת עולמים.
עכשיו את עם סבא'לה לאחר 31 שנות געגועים!

ס ב ת א ' ל ה    ש ל י . . .

מאת הבנות, הנכדים, הצאצאים וכל מי שאהב את האשה האצילה והמדהימה הזו. 

נר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *