ברוכים הבאים לספר האורחים של האתר, אנא שימרו על שפה נקיה ומכבדת. במידה ואתם מעוניינים לשלוח הודעה פרטית למיכאל מנהל האתר יש להשתמש בטופס צור קשר.

3,612 תגובות

  1. מיכאל

    שלום לכולם,
    פנו אלי מפרוייקט החוקר את שורשי הקהילה היהודית במזרח הקווקז, בדגש על דאגסטן. יש עניין מיוחד במחקר הזה בקשר עם יהוים כורדיים בין היהודים ההרריים של דאגסטן (מכונים ג'והורו). יש גם כפר קטן בשם "אורמיה" במחוז רקייטאג שמרמז על קשר בין הקהילות.

    במסגרת המחקר עושים בדיקות גנטיות להראות את הקשר. הבדיקות לא פולשניות (לא צריך דם…) ומקשים להרחיב כעת את בסיס הנתונים הגנטי.

    מחפשים לכן יהודים יוצאי אורמיה המוכנים לעבור בדיקת דנ"א.

    לפרטים פנו אלי אני אעביר אתכם למנהלי המחקר.

    מיכאל, damich@gmail.com

  2. לוי

    שלום לכם
    עד כמה שזכור לי, היו לנו בנגאדה וגם במהאבאד ארבע עונות שנה וגם שמות: קֵיטָה = קיץ סֶתוָה=חורף בַהָאר=אביב
    פָאיז= סתיו

  3. אסתר שמואלי

    שלום לכל הפונים אלי בעניין הספר ותודה למברכים. העותקים אזלו ואני מקווה להוציא מהדורה מורחבת של המחקר הזה, בע"ה. אפשר לכתוב לי בכתובת המיל ולהזמין, כך אוכל לדעת כמה עותקים נצטרך במהדורה החדשה.

  4. אסתר שמואלי

    תשובה לlavi ismailiv בלישן דידן יש רק שתי עונות כפי שבארצנו יש בעצם שתי עונות: קיץ וחורף. אין לנו סתיו כמו במדינות הצפון והאביב גם הוא קצר. המלה Qeta = קיץ, קשורה למלה העברית קיט. ומשמעות המלה סתווא הוא לא סתיו אלא חורף.
    הזדמנות זו אענה ליעל זמיר שיש חומר על קבוצת נאש דידן שהגיעו לבגדד ונתקעו בבומבי בדרכם לארץ. בבית הכנסת שלנו בירושלים הייתה התכתבות עם מחלקת העלייה של הסוכנות בשנות ה40 בעניינם, ללא תוצאות. בספרי יש גם תעודה מהאגודה הציונית בבגדד להנהלה הציונית. ברצוני לבקש מכל מי שיש בידו תיעוד היסטורי או עדות שיכולה להאיר על תולדות העדה,שיביא לידיעתי. אשמח לרכז את העדויות ולהרחיב את המחקר שהתחלתי.

  5. יעל זמיר

    שלום,
    שולחת שנית ההודעה בצירוף כתובת מייל.
    מחפשת מידע על סבא שלי. משה אברמוב.שכנראה נקרא גם מוסה אורפניאן. סיפר שנדד בזמן הטבח בארמנים לבצרה עם קבוצת פליטים. משם הפליגו להודו ונשארו שם הרבה זמן ולבסוף הפליגו למצריים ונכנסו ברגל לארץ לירושליים.

  6. שם

    שלום רב,
    מחפשת מידע על הקבוצה של עדת נאש דידן שהפליגה מבצרה ונתקעה בבומבי בסביבות 1915 1916. סביר לפי הסיפורים שסבא שלי שכנראה החזיק בשני שמות, משה אברמוב ומוסיי אורפניאן, היה שם.כי כך סיפר שהיה שנה בהודו .היה יתום.האם יש דרך לדעת על שמות האנשים שעלו דרך הודו מצריים? תודה. יעל זמיר.

  7. צפורה שלמה כץ

    ההורים שלי הגיעו ממקום שניקרא קלעת-דזה בשנת 1951 , היו בשער עליה ממאי עד נובמבר , משם הופנו למחנה עולים שהיה במושב עג'ור (השם הערבי) כיום המושב ניקרא עגור , ביחד איתם היו במחנה העולים כל הכפר היוו כ-4 ענפי בחמולה המורחבת .
    לאחר חצי שנה במושב עגור באביב של שנת 52 עזבה המשפחה שהיוותה את הענף של הצד של אבי למעברת דורות רוחמה . במעברה היו כ-4 שנים וב1956 עברו עם רוב תושבי המעברה לעיירה שדרות.
    הניב הכורדי שונה מניבים אחרים שנחשפתי להם רק לאחרונה בדף הפייסבוק של אנא כורדי .
    במקביל התחלתי למלא את הפרטים של המשפחה באתר GENI , כפי שסופרו לי על ידי אחת הדודות אותה חקרתי .
    הצלחתי לאתר שמות של אבותיי עד הרמה של סבא רבא.
    את התאריכים לשנת הלידה שערכתי בהגזמנה של כ-20 שנה בין דור לדור.
    הייתי רוצה לאתגר אותנו הכורדים ולנסות לחבר את העץ המשפחתי של כל הכורדים בארץ . בסופו של דבר כולנו משפחה אחת גדולה .

    מצפה בעניין רב לתשובה ממנהלי האתר שנחשפתי אליו היום .
    בעקבות חיפוש של הספר "אלמוס" שריתק וריגש אותי מאוד והזכיר לי סיפורים נשכחים מהבית .
    ציפי שלמה(שם המשפחה הקודם) כץ – מנישואים.

  8. מאיר מזרחי

    בס"ד לאסתר שלום וברכה. שלחתי אלייך אימייל לפי הכתובת שנרשמה באתר אבל לא קיבלתי תשובה. מקוה שהגיע אלייך וממתין לתשובה. מעוניין לקנות את הספר. בתודה מראש שנה טובה ומבורכתץ חורף טוב. אלהה סוך גנה הבל לך. מאיר מזרחי מפתח תקוה

  9. יניב

    במסגרת עבודת השורשים מצאתי שסבתא רבתא שלי נולדה בעיר סבלח, חיפשתי באינטרנט סבלח וזה הפנה אותי לבלוג הזה
    היכן העיר סבלח נמצאת היום?
    בתודה מראש, יניב

  10. חזי יצחקי מוצא

    ברצוני להודות לגברת היקרה והדודה
    אסתר בן שמואל
    על פועלה לחיקור ותעוד עדתנו החשובה
    הספר שחיברה כולל בתוכו אוצר מקיף וחשוב
    ושוב תודה על ההשקעה העצומה
    חזי יצחקי ברון שמעון יצחקי עליו השלום

  11. אסתר שמואלי

    לארז חיים , אימא שלי נולדה בסבלך ובמלחמת העולם הראשונה נדדה עם אימא שלה לבגדד. לשם הן הגיעו כעבור כשנתיים ושוכנו במחנה שקהילת בגדד הקימה עבור אחיהם, בשנת 1918. רק בגיל 16 הגיעה לירושלים ושם התאחדה עם אבא שלי שנולד בנגאדה. הם הכירו בבגדד והתאהבו. הוא עלה עם אביו שנתיים לפניה. והם נישאו בשכונת הבוכרים בירושלים. אבא שלי היה גבאי בית הכנסת והתכתב עם הסוכנות להעלות את אנשי העדה. הם לא קיבלו אף רישיון עלייה עבורם. המחקר שלי דן בין השאר בהתכתבות זו.גם אורמיה מוזכרת הרבה.

  12. ארז חיים

    היי
    סבא שלי הגיע גם הוא מסבלח ואנו לא יודעים דבר על קרובי משפחתו.

    *אסתר* האם במחקר יש גם התייחסות לכורדים מסבלח?

    *עומרי* האם יש לך עוד פרטים למסור?

    חג שמח לכולם

  13. אסתר שמואלי

    שלום
    מבקשת מאברהם שם-טוב מנהריה, לשלוח לי שוב את מספר הטלפון שלו כדי שאביא לו את הספר שלי, שהוא ביקש לרכוש. בשבוע הבא אהיה באזור שלו.
    אם יש אנשים שמתעניינים בבית הכנסת ברחוב שמואל הנביא אני מביאה לידיעתם שהספר שכתבתי הוא מחקר על הקהילה שלנו בבית הכנסת הזה.

  14. שם

    עמרי שלום
    גם ההורים שלי שנפטרו הגיעו מנאקדה
    בית הכנסת של עדת התרגום בשמואל הנביא שייך לעדה
    ושם היו בעבר הרבה מתפללים שהגיעו מנאקדה.

  15. אורנה

    שלום רציתי לציין שהאתר מעולה אני דוברת ארמית לישנה נושן נאשה דידן והבנתי את כל הכתוב במילון, הורי ילידי אירן פרס ממחוז כרמנשהה, ועד כמה שידוע לי הארמית שגורה בפי יהודי כורדיסטאן האירנית וגם חלק מכורדיסטאן העירקית על גבול אירן עירק זה אותו להג שניקרא נאשה דידן, ויש את הלהג של יוצאי כורדיסטאן העירקית שניקראת לישנה דני שהיא ארמית אשורית.

  16. שם

    לעומרי ארבל.
    אכן כך. הם נאשדידאנים במאה אחוז, ואני מקווה שיעלה פה מישהו שיכיר אותם, ויתן לך עוד פרטים שאתה מתעניין בהם

  17. עומרי ארבל

    שלום! יש לי שאלה סבי וסבתי מצד אמא הגיעו מסבלח ונרדה האם הם שיכים לעדת הנאש דידן אשמח לשמוע קצת פרטים על העדה פשוט אני הנכד ומתעניין במוצא שלהם שניהם ניפטרו

  18. שם

    פנחס,
    ג'וואן, זו לא מילה ארמית, זו מילה כורדית.

    אנחנו צריכים לומר בשפתינו: אנא שפירלן ana shpirelen זו המילה הארמית, ומכאן לקחו גם את המושג: שופרא-שופרזול

  19. פינחס

    יש גאן שזה חביבי בפרסית זה גונם .יש גוואן שזה טוב.יש שבירה שזה נאמר על חולה שמצבו השתפר.שואלים מה מצבו של …עונים שבירה אילה .שים פס מעל האות ג..

  20. שם

    אם התכוונתם למילה ג'יוואן – יעני רובא גיוואן,
    זו לא מילה ארמית, זו מילה כורדית.
    בשפתינו אומרים: אנא רובא שפירלן, כלומר,, אני במצב טוב-שפיר

  21. שם

    ג'אן זה מהפועל של מילה תורכית, שמשמעו הוא: נשמה. כגון, אברהם ג'אן.
    בתורכית אומרים זאת לאדם שאוהבים, או ידידים טובים מאוד, כגון : mustafa can או canim

  22. אסתר שמואלי

    שלום מיכאל דמירל
    הספר שלי על עדת התרגום והעליות של יהודי
    אזרבייג'ן הפרסית, הודפס ונמצא למכירה. כל מי
    שמעוניין לרכוש אותו יכתוב לי.
    ברצוני לשלוח לך עותק אחד. איך נעשה זאת?

  23. חזי יצחקי מוצא

    חוויה אישית
    היום ביקרתי בחברת טופ קלין באשדוד
    בעל הבית בשם רוני שלמה שאל אותי מאיפה אני עניתי לו מירושלים .
    הוא אמר לי ששורש משפחתו מלפני כמה עשרות שנים גם מירושלים שעברו לתל אביב
    שאלתי לעדתו והוא אמר לי כורדים
    שאלתי אותו נאשדידאן .והבן אדם כמעט התעלף מאושר
    כשאמר לי את שמות המאכלים שיפטה כיפתה
    ידעתי שהD N A שלנו דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *