בשישי בספטמבר 2008, כתב פנחס בן-יחזקאל בספר האורחים – 

——–
אני מבקש לעשות קצת סדר בדברים ולהבהיר מספר נקודות. המושג נאשדידן ניכנס לסלנג רק בשנים האחרונות. כשעלו הורי ארצה בשנת 1926 נאמר שהם ארמוג'נה [כלומר יוצאי אזרביז'אן] אלה שעלו מנק'דה נקראו נק'דינה היו שעלו ממקומות מחוץ לאורמיה נקראו כרתבה אלה שעלו מתיפלס נקראו תפליסנה זאת אומרת שגם נאשדידן אינם בדיוק בעלי אותו סלנג בבטוי וגם צורת בישול המאכלים קצת שונה נחמד שאיגדו כל אלה וקראו להם נאשדידן כי בסך הכל השפה אותה שפה והמנהגים הכי יפים והכי נפלאים נמצאים אצלנו לא תמצאו בשום עדה מעדות ישראל שיש להם הערכה וכבוד אחד לשני כמו אצלנו ואת זה צריך לשמר.
——–

כפי שאכן שמעתי ממקורות שונים, בגלות קראו יהודי אזרבייז'אן לעצמם בשמות שונים, אך לא השתמשו בביטוי נאש-דידן (אנשים שלנו). ביטוי זה החל להיות בשימוש דוקא בישראל לאחר העליה ובא להבדיל בין העדה הזו לבין אחרים. 

אשמח להערות והארות של אחרים לגבי השמות שהיו נהוגים בגלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *