עברית? אנגלית? אולי ערבית או יידיש? לא. במושב אחיטוב שבצפון השרון בחרו בשפת דיבור מקורית יותר – ארמית.

וכך הכל נעשה בארמית: הקניות במכולת, שיחות השכנים, אפילו הבדיחות הנועזות מסופרות בשפה העתיקה. "זו היידיש שלנו, זה להיט כאן. זה רק צובר תאוצה משנה לשנה. ככה אנחנו מדברים במושב בשפה שהיא כמו עברית, וזר לא יבין זאת", אמר אתמול בגאווה אחד התושבים.

ארמית היא שפה שמית שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. היא הייתה שפה שרווחה במזרח התיכון ובמרכז אסיה בתקופה הקדומה. אשור, בבל, פרס, סוריה וארץ ישראל – בכולן דיברו את השפה המיוחדת הזאת.

אבל איך זה שבמדינת ישראל עדיין מדברים ארמית? ישנם כמה מושבים של יוצאת כורדיסטן, עולים שהגיעו בשנות ה-50 לישראל מאיראן, מעיראק ומטורקיה, והם לא מוכנים לוותר על השפה שלהם בשום אופן. "זה מדהים. אני הגעתי מכורדיסטן בגיל 10 ולא ידעתי מילה בארמית. דווקא כאן, באחיטוב, למדנו מהורינו את השפה ושמרנו עליה מכל משמר", סיפר אתמול שמשון יוסף ממושב אחיטוב.

המגמה הזאת הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות ואפילו מביאה למצבים משעשעים למדי. "באחיטוב מדברים ארמית, לא יעזור. אז גם הילדים והנכדים למדו את השפה, והם משתמשים בה. אם רוצים לרכל כדי שאנשים מבחוץ לא יבינו – עושים זאת בארמית. היום גם יש תנופה של שוכרי דירות שבאים למושב, אז אפילו הבנים מדברים ארמית, וכך שוכר הדירה לא מבין את התיאומים בעניין המחיר ועוד", סיפר אתמול בני בן-דוד, מזכיר המושב.

"זו באמת תופעה. אני שוכר כאן בית, ובהתחלה לא הבנתי מה זו השפה הזאת. חשבתי שבעלי הבית שלי המציאו משהו מיוחד. אני מכיר יידיש מהבית, עברית, אנגלית, קצת גרמנית, ופתאום אתה שומע כאן רק ארמית. אין לי ברירה, אז התחלתי ללמוד כמה מילים, וזה נחמד", סיפר אתמול אחד משוכרי הדירות. 

במושב מספרים שיש במקום 100 בתי אב שכמעט בכולם מדברים ארמית, והשפה משולבת בחגים, במופעים ובאירועי תרבות שונים. "החלטנו שאסור להתנתק מהשפה ומהשורשים שלנו. מי שבא מבחוץ אין לו ברירה, וגם הוא מתחיל ללמוד את השפה", סיכם אתמול שמשון יוסף בגאווה.

מתוך כתבה מאת ערן נבון שפורסמה בידיעות אחרונות ב-15.5.2008

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *